יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
ברש"י דניאל פרק ו פסוק יח: "אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדניאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא" מבקש אני לדעת הפירוש הפשוט בדברי רש"י אלו. והנני מציע ב' פירושים: (א) "אם התנה... שלא יזיק אדם". הכל בניחותא. והוא טעם לבאר למה הקפיד המלך לשום שם אבן, אף דבלא"ה היו שם אריות. ומ"ש "והמלך...", הוא כמו טעם אחר. ודוחק. (ב) "אם התנה... שלא יזיק אדם" הכל הוא בלשון תמיהה, וכי לא התנה על זריקת אבן?! ומתרץ רש"י, דהמלך אמר כו'. ופירוש זה נראה נכון. מה דעת הרב שליט"א בזה?
אחרי המלים "מהזיק לדניאל" צריך לסים פסיק.
וכוונת רש"י שהשי"ת התנה במעשה בראשית שלא יזיקו לצדיקים, ולכן אין חשש שישראל יקפצו לים או שחמו"ע יכנסו לאש, ושדניאל יהיה בין האריות, כי כל אלו לא יזיקו אותם, אבל אדם בעל בחירה הוא ולא נגזר עליו שלא יזיק לצדיק, וכל זאת הבין המלך : שמהאריות יתכן שיעשה נס אבל מבנ"א לא, ולכן צוה להביא לפניו אבן. וזה קרוב לצד א' שלך רק שאין בו דוחק.