הגמרא אומרת ששלושים יום קודם הפסח שואלים ודורשים בהלכות הפסח, וביארו המפרשים שהכונה היא לפורים, וראיתי באיזה ספר שטוב להתחיל ללמוד אודות הלכות פסח בסעודת פורים. אם כך, מדוע הגמרא לא כותבת במפורש שיש להתחיל מפורים ללמוד על פסח, וכתבה בלשון של "שלושים יום", ולא הזכירה את פורים?
כי הגמרא ממשיכה ומוכיחה שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני, (דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר, רש”י). והדמיון ביניהם זה שלשים יום ולא פורים.
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
מקור הדברים הוא בגמ’ שבת (דף פ”ח ע”א) ושם מבואר שמה שקבלו ביראה בזמן מתן תורה קבלו עכשיו מאהבה, וא”כ אין הכוונה שחזרו בתשובה אלא שמי שכבר קיים את התורה עד עתה קבלה עליו מיראה וכעת מאהבה.
בשלחן ערוך (סי’ קכ”ט ס”ב) מבואר שמי שעלה במנחה של יוה”כ אין מורידין אותו מפני שהדבר ידוע שאין שכרות. ומזה נלמד גם לנ”ד כיון שהדבר ידוע שאין שכרות, אלא ששם תקנו שלא יעלה אטו שאר ימים לכן רק בדיעבד אם עלה לא ירד, אבל בנ”ד שלא תקנו כן יכול לעלות אף לכתחילה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.