עיין לרבנו הגרי"ח בספרו בן יהוידע במסכת קידושין (דף ע' ע"א) שאדם שהוא קרוב שלה או אפילו זר ממנה, אך נתארח בביתה כמה פעמים ונהנה ממנה, אם ידרוש בשלומה אינו נראה דכוונתו לעשות קרוב דעת עמה ולעורר בינו לבינה אהבה וחיבה, דבאמת הוא חייב לשאול בשלמה משורת דרך ארץ ונימוס העולם, כיון שנתארח בביתה וקיבל ממנה טובת הנאה, ואיך יהיה כפוי טובה וכו ע"ש.
נמצא דבאמת יש סמך להקל משורת ד"א ומנהג העולם ונימוס, מ"מ נראה דפשוט דה"מ כשקיבל ממנה טובת הנאה כגון שנתארח אצלה, ופעם בכמה זמן ניזדמן לשם, אבל בעבודה יחד שכ"א עובד בפני עצמו, רק שנמצאים במקום אחד, וגם יום יום ידרשון בשלום זה עם זה, ודאי דחשש קרוב. ולכן אף אם סתם שלום או בוקר טוב, ערב טוב כללי לכל הנמצאים, י"ל דמותר משורת דרך ארץ. ומ"מ לשאול ביחידות זה את זה, ודאי דשייך בזה קרבה גדולה. ובעוה"ר יש מוספים להכין קפה זה לזה ולשוחח על דא ועל הא, ועל ענייני משפחה, ומזה מגיעים לדברים איש"ם ומכאן עד התהום הדרך קרובה וכמה מעשים מכוערים וגרועים אירעו, והכל התחיל מדברים כאלו ואחרים. ולכן שומר נפשו ירחק מזה כמטחווי קשת ויציל עצמו וה'יעזור.