לאחרונה עסק מרן פה"ד נר"ו בפיסוק הנכון באו"א ברכנו בברכה שאומרים כשאין כהנים (או כשיש כהנים ואין אומרים ברכת כהנים, כגון בימי החול למנהג תונס ועוד מקומות, ולא ייתכן שזו השפעה אשכנזית, כי אז לא היו אומרים גם בשבתות). מה שיוצא מהדברים, הוא שלכל הדעות חסרה תיבה אשר "ברכנו בברכה המשולשת [אשר] בתורה", אלא שנחלקו אם ההמשך "הכתובה ע"י משה עבדך" חוזר על הברכה [כמנהג הפשוט וכדעת הגרע"י זצ"ל] או על התורה [כדעת הגאון בעל איש מצליח זיע"א] (והרמב"ם אינו גורס כלל את זה, לכן אין להוכיח לא כמר ולא כמר). מרן נר"ו אמר שביבי"א כתב שדעת האיש מצליח 'דוחק', ולא פירש. ולע"ד הטעם פשוט, שלפ"ז 'הכתובה' חוזר על התורה ו'האמורה' חוזר על הברכה, וזהו הדוחק [אמנם לא דוחק גמור, כי מצאנו עוד כיוצא בזה]. ומה שהקשה שמשמע שרק ברכה זו כתובה ע"י משה, לא קשה מידי, שרצו להזכיר את משה ואהרן, ואכן רק ברכה זו כתובה ע"י משה ואמורה ע"י אהרן ובניו. האם דבריי נכונים?