לענ"ד נראה שמותר, רק שיזהרו לא לענות על כך אמן. וראיה לדבר מדברי מרן בשלחן ערוך או"ח סי' רט"ו ס"ג "שמותר ללמד לתינוקות הברכות כתקנן ואע"פ שהם מברכין לבטלה בשעת הלמוד". וכתב על זה הרב משנ"ב בס"ק י"ד: שאפילו הרב יכול להזכיר השם כדי ללמד לתינוק הברכות וכו', ודווקא עם התינוק מותר להזכיר את השם, אבל גדול בשעה שלומד הברכות בגמרא אומר בלא הזכרת השם. ע"ש. ומוכח מדבריו דמיירי באדם גדול שיודע היאך מברכים, אלא שלומד נוסח הברכות מן הגמרא ולכן אסור. אבל כשצריך ללמד את הגדול הזכרת ה' וברכות, דינו כתינוק לענין זה. וכ"ש באמירת הקדיש שאין בה הזכרת ה'. ולפי זה אין הבדל בין סוגי הקדישים וכן אין צורך במנין כיון שכשמשתדלים אין זה דבר שבקדושה. ומ"ש שאין לענות אמן הוא ע"פ תחלת דברי מרן שם: "דאין עונין אמן אחר תינוק… בשעה שלומד הברכות לפני רבו". וכן הסכים עמי אדוני אבי הגאון הרב רחמים מאזוז שליט"א. ע"ה שלמה מאזוז ס"ט.