ספר מומלץ וקל לטהרת הבית
ספר שער הזהב לטהרה של הרב אליהו אדיר שליט”א מסביר בשפה ברורה מאוד, והכל שם ע”פ דעת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל.
ראיתי לרבי יחיה צאלח בשו"ת פעולת צדיק (ח"א סי' ח) שכתב לדייק מהמשנה בשבת (פ"א מ"ג) דלא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה. שנראה מלשון רש"י (שבת יא ע"א) והרע"ב בפירושו למשנה שכתבו מפני הרגל עבירה פירושו, שמתוך 'שמתייחדים' יבוא לבעול זבה שהיא בכרת. וכלשון הזה ממש הוא בספר האורה (עמ' קסט) וכן הוא בספר הפרדס (סי' רעב). ע"ש. ולכאורה לשון זה תמוה, שהרי מותר להתייחד עם אישתו נידה, והיה להם לומר מתוך שאוכלים יחד, ולכן כתב דצ"ל שכוונתם, מתוך שמתייחדים לאכול, והיינו שכיון שאוכלים ביחוד, כלומר שאוכלים לבד ללא אחרים עמהם, וזהו דרך חיבה ולכן יש לחוש להרגל עבירה, אך אם אוכלים עמהם אחרים אין לחוש להרגל. ע"ש. והנה שוב מצאתי שכלשון רש"י והרע"ב כ"כ הר"ן על הרי"ף (שבת ה ע"א מדפי הרי"ף). וראתי בשו"ת אמרות טהורות (ח"ב סי' מא אות ו) שכתב להקשות על דיוק זה, והנה בהיותי בזה מצאתי בספר שיטות קמאי (כתובות עמ' אלף שעט) לחד מן קמיא בספרו ערכי תנאים ואמוראים (ערך רב יצחק בר חנינא) שכתב ממש כמו הרב פעולת צדיק וז"ל: לפירוש רש"י דמפרש מתוך שמתייחדין באין לידי הרגל, משמע דוקא ביחוד, אבל בפני בני הבית משמע דמותר. עכ"ל.
אמת, כי לא ראיתי אז דברי הרב ערכי תנאים ואמוראים, ונעלמו ממני. וכעת רק ראיתי דבריו. אולם אף שהערתך נכונה שבאמת כתב מלדייק לשון רש"י כן. אבל הוא עצמו הקשה ע"ז ותמה ואסיק להחמיר. וא"כ אפשר דלמסקנתו גם רש"י סל' הכי והדיוק שכ' בתחילה אינו מוכרח. ועוד קשה דלקושייתו ממזיגת הכוס, א"כ נאמר נכן גם גבי אכילה, ומאי שנא דהאי פשיטא ליה, והאי לא פשיטא ליה. ועוד שכל הראשונים והאחרונים שלא יחסו סברא כזו לרש"י ולרבנו עובדיה, ע"כ דסל' שאינו כפשוטו ממש ואדמותבת לי ממנו ז"ל, סייע לי משאר הפוסקים. ועוד איך יתכן שרש"י והר"ב יכתבו לשון כזו בפשטות גמורה, כאילו הוא דבר ברור מאליו, בזמן שלא נתבאר כן, וע"כ דלאו דוקא הוא, ויש לבארו ע"ד שכתבתי בסה"ק. זהו הנלע"ד, ואתה תבחר.