אזכרה אינה חיוב גמור, ובפרט אזכרה של ה – 11 (עיין ילקוט יוסף חלק ז' עמוד תע"ח). על כן, ודאי שבמקום צורך יש להקל להקדימה. (ובחג שבועות רצוי שיביאו בכניסה לביהכ"נ איזה דברים לברך לעילוי נשמתו אם אפשר בנקל, אחר שהוא יום האחד עשר באמת. וכן ישתדלו לקרוא בכוונה בתיקון ליל שבועות לעילוי נשמתו). אך הקדיש יש להמשיך לאומרו. אחר שאינו תלוי באזכרה. אלא בחודש השנים עשר נהגו להפסיק שבוע שלא להחזיק את אביו רשע(שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חודש. ועיין בילקוט יוסף חלק ז' עמוד תע"ו).