א. אם יש כהנים אחרים ודאי שאין הש''צ נושא את כפיו, וכדלקמן בתשובה ב'. ואם אין אחרים, נושא את כפיו. ויש להעיר למקריאים לכהנים שלא יקראו רק עד שהם יגיעו לסוף ברכת ההודאה, ששם מקום ברכת הכהנים, ולא שיעצרו היכן שירצו ויש ללמדם לפני כן (ולמנות אדם קבוע שיקריא). וגם לא יתחילו להקריא עד שיראו שהכהן (או הכהנים) הגיע לסוף ברכת ההודאה ועוצר וממתין שיקריאו לו את הברכה. ואין זה דברים מסובכים שצריכים בקיאות. אלא אפשר ללמדם בנקל. ואם באמת אי אפשר לעמוד בתנאים אלו, ועוצרים היכן שרוצים, ומקריאים ברכת כהנים. הרי זה הפסק, ועדיף לוותר על ברכת כהנים במצבים אלה. תדע שהאשכנזים וחלק מהספרדים בחו''ל, לא היו נושאים כפיהם בימות החול (עיין בשלחן ערוך סימן קכ''ח סעיף מ''ד בהגה, ובספר ברית כהונה חלק אורח חיים ריש מערכת נ').
ב. אם שליח ציבור כהן, אם יש שם כהנים אחרים, לא ישא את כפיו (שלחן ערוך סימן קכ''ח סעיף כ'). והטעם שמא לא יוכל לכוין בברכת "שים שלום" שדעתו מטורפת מאימת הציבור (משנה ברורה שם סעיף קטן ע''ב). ואם כן אין הבדל בין אם אומר ברכת כהנים בקול רם או בלחש. בכל אופן שיש כהנים אחרים אינו נושא את כפיו.