פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
בק"ש מזכירים את הפסוק וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל-יָדֶ֑ךָ הד' בסגול ווהטעמה בד' וזה נשמע לשון רבים , משמע שצריך לקשור תפילין בשתי הידיים ואילו בפרשת קדש ,והיה כי יביאך ובהיה אם שמוע לא נשמע לשון רבים מדוע הדבר כן ?
בלשון יחיד אם המילה נמצאת באמצע משפט הד' בשוא נע, וההטעמה בכ"ף וממילא זה נשמע לשון יחיד. ולכן בקדש והיה כי יביאך נשמע יחיד.
אבל אם המילה בסוף משפט ההטעמה מלעיל בד' והיא מנוקדת בסגול, וזה נשמע כמו רבים, כי ברבים תמיד תהיה ההטעמה בד'. וכך הוא בפרשת שמע.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג בטבת ה׳תשפ״א – ינואר 7, 2021
האם "יָדֶךָ" [שהדל"ת מנוקד ב'סגול'] הוא לשון רבים? [ומה המקור]. ומדוע הוא לשון יחיד, אז מדוע לפעמים נכתב 'יָדְךָ' ולפעמים כהנ"ל? תודה רבה
איך שהעתקתם ידך בלא י' – זה יחיד. ואם יש י' – ידיך – זה לשון רבים. ומה ששאלתם למה לפעמים הד' בשוא – כבר ענה הרב העונה שליט"א שתלוי אם הוא בהפסק (סוף משפט) שאז תהיה בסגול, או באמצע משפט שאז תהיה בשוא.
מאת: פלוני | תאריך: י׳ באב ה׳תשפ״א – יולי 19, 2021
שלום וברכה! כמדומני שתיבת 'ידך' משמעותה לשון רבים גם בסוף פסוק וכפי שמצינו בדברים י"ב, י"ז י"ח ועוד. יתכן דהתורה מלמדת כאן גדר במצוות תפילין - דינם להיות על הידיים באופן כללי, ובפועל על יד שמאל דוקא, ולא ששייכים רק ליד שמאל. (וכעין זה הגדר בתפילין של ראש - דינם הוא בין העיניים, אלא שחז"ל דרשו שמקומם המדויק הוא במקום קרחה בדוקא ולא כל איזור 'בין עיניך'). ישר כח!
בפסוקים שהזכרתם בדברים י”ב, י”ז י”ח אפשר לומר שזה רק יד אחת, כי בדרך כלל אדם עושה פעולותיו ביד אחת שהיא יד ימין.
אם יש ראיות ברורות שידך (בלא י’) משמעותה לשון רבים – נשמח אם תשלח אלינו.