רצוני להבין את סברת הרב עובדיה זצוק"ל שבענין הליכה עם ציצית בחוץ כתב ביחוה דעת ח"ב סימן א, שאנו הולכים בענינים כאלו אחרי הקבלה, ואילו לעניין הנחת תפילין של רש"י ור"ת יחד, וכן לעניין לכוון ששניהם אמת כתב שאין ללכת אחרי הקבלה אלא אחרי הפשט. אמנם ראיתי כותבים שבענייני תפילה הולכים אחר הקבלה, אבל למה ציצית יותר שייכת לתפילה יותר מתפילין? ושאלה שנייה: למה בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כתב הרב שהולכים אחרי הגמ' ולא אחרי הקבלה, וכל שכן כשהמקובלים חולקים ביניהם, אך לעניין ציצית בחוץ הביא שלפי דעת מרן הציצית בחוץ, ובין המקובלים יש שאמרו שעכ"פ החוטים בחוץ [הלבוש השל"ה, והגר"ז הברית כהונה ועוד כמ"ש ביחוה דעת שם בהערה] ויש שאמרו שהחוטים מכוסים. והרי זה כמו ברכת מעין שבע הנ"ל? ואדרבה מעין שבע יותר שייכת מציצית - לעניין התפילה שהולכים אחר הקבלה?