פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
ראיתי את ההערות בסידור איש מצליח על המילה בעלמא שנהגית בשווא נח, וכן את המנחת שי בדניאל על "דריווש". אמנם לא נתיישבה דעתי בזה מכמה סיבות: א. צורת היסוד של "בעלמא" היא "עלם", הלמ"ד מקורה בתנועה, וא"כ אמור ב"עלמא" אמור להיות נע. ב. מה שייך להביא ראיה מ"דריווש" שבפרסית אל "בעלמא" הארמית שאנו מכירים בכל השפות השמיות כנעה. ג. אכן מנהג האשכנזים להגות "בעלמא" נע מן הטעמים שציינתי, וכן כתב בתנ"ך ברוייאר, ואף בסידורי קורן החדשים נקטו כן. עוד רציתי לשאול מה פשר המנהג להגות "כל עצמותי" בקמץ רחב, ומה משמעות מילה זו?
א. כבודו מתבסס על חידושו של הרז"ה המדקדק (וכך מלמדים היום בבתי הספר). אבל אנן לא קיימא לן כוותיה.
ב. הרב מנחת שי ז"ל כתב זאת לא רק לגבי המילה דריוש אלא וכן "במלות רבות בלשון תרגום" וכו', ע"ש. ומסורת הספרדים ברורה בזה ללא ספק כלל.
ג. אין להביא ראיה מהאשכנזים שאין להם מסורת בקריאה.