המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
שאלו למה יש לפעמים דגש אחרי ה"א השאלה, כמו בפרשת שלח לך "הבמחנים", או "השמנה הוא", והרב אמיר דאדוואנד ענה בשם רבי אלדן הכהן יהונתן הי"ו כלל בזה: כל שיש אחרי ה"א השאלה שוא יבוא עם דגש כמו מה שהזכרת, וכן "הכצעקתה" בפרשת וירא (באיזה ספר ראיתי כלל שאם יבוא אחרי הה"א אותיות בכ"ל יהיה דגש, אך מה יענה על "השמנה" שהבאת). ע"כ. אבל יש גם: הַֽבְרָכָ֨ה , הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ, הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר - שיש שוא אחרי הה"א ואעפ"כ הן רפויות, אז גם על הכלל הזה קשה!
לא קשה על הכלל, כי עיקר הכוונה של הרב העונה שליט"א שכאשר יש שוא באות שאחרי הה"א א"א לעשות חטף (שהוא סוג של שוא) בסמוך, כי אף פעם אין שני שוואים סמוכים. אלא שבדוגמאות שהוא הביא האות השוואית קיבלה דגש, ובדוגמאות שכבודו הביא אין דגש ולא היתה כוונת הרב המשיב דוקא שיהיה דגש