פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
שלום כבוד הרב, מדוע במילה "מִלְמָֽעְלָה" (שמות מ', כ') השווא לאחר הקמץ עם הגעיא הוא שווא נח? (וכן בעוד מקומות, כמו: מִלְמָ֑עְלָה (שמות כ', י"ט) וכד'). וכן במילה "קֵ֔דְמָה" (ויקרא א', ט"ז), השווא שבא אחרי ציריה, מדוע הוא שווא נח? ואם אפשר שאלה כללית קטנה: האם תמיד כשיש געיא לפני שווא, הוא תמיד יהיה שווא נע (ולא רק בקמץ)? תודה רבה הרב.
כל פעם שההטעמה תהיה בתנועה הגדולה – השוא שאחריה יהיה נח.
שוא רחרי געיה יהיה נע רק לפי הכללים דהיינו אחרי ת"ג או אם יש שתי אותיות דומות (כמו הללויה), אבל בלי זה לא, כמו ה,לווים, למ,חיה שלחנו אלוקים.