הגיית הפסוק “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת”
כ-A עיין מנחת שי קהלת י”ב י”א.
1. במהדורה החדשה של סידור איש מצליח, ניקדתם "והחזירנו בתשובה" בדגש קל בבי"ת הראשונה. האם אותו הדין גם ב: "אבינו מלכנו, החזירנו בתשובה שלמה לפניך"?
2. מדוע לרוב ככל הראשונים והאחרונים, מוספים לשמם ה"א הידיעה (הרמב"ם, המאירי, הרמ"א, הרמב"ן וכדו'), ואילו לרש"י ולר"ת, לא? (אם כי, ראיתי לגר"ש חיררי, שכן כתב לעיתים בספריו: הרש"י)
3. בפיטום הקטורת: "בורית כרשינה למה היא באה?" - במלרע. מדוע במלרע וזמן הווה? הרי רשב"ג היה לאחר החורבן, וצריך להגיד "באה" במלעיל, שזה זמן עבר.
4. האם המילים הבאות הן מלעיל או מלרע: "פעלי" (תהלים נג, ה), "ספרתה" (תהלים, נו, ט), "וישב" (תהלים, נה, כ).
1. לכאורה כבודו צודק בלנ"ד אעביר את ההערה לאחראים על הסידור.
2. נ"ל שזה שיגרת לישנא דעלמא.
3. עיין רש"י בשבת דף ט"ו (ע"א ד"ה ושמעון)שהיה רשב"ג בתקופת ביהמ"ק, ואומנם היה רשב"ג נכדו לאחר החורבן, ובדרך כלל הוא רשב"ג המובא במשניות.
ולגוף השאלה הכוונה של הברייתא באותו זמן שהיתה באה- למה באה, ובזה שייך לומר לשון הוה וראה כיו"ב בברכות ל"ח ע"א וההוכחה שלשון דיבורו הוא בהווה שהרי אמר למה היא באה ולא אמר למה היתה באה.
4. פעלי – מלעיל ושאר המלה נסמכת אל המלה "און" ספרתה- מלעיל וישב- בשני טעמים [ומ"מ נ"ל שעיקר ההטעמה בשי"ן]