המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
ברצוני לשאול ב׳ שאלות: 1. כיצד לקרוא המלה "הוות" (בתהלים צא, ג) הווּווֺת או הווֺת. 2. כיצד הניקוד הנכון של שמות הנקודות: קָמַץ (בניקוד: קמץ ופתח) או קָמֵץ (בניקוד קמץ וצירי), שורק או שורוק, חולָם או חולֵם וכן כולם.
1. יש רק ו' אחת שעושים אותה בדגש חזק ובחולם [והו' השניה היא לסימן חולם]
2. נ"ל שהדבר תלוי במסורת הקריאה ואין בזה דבר ברור. [בכל אופן ידוע מסתמא לכבודו שהיום אומרים קמָץ, חולַם, שורוּק]
מאת: פלוני | תאריך: י״ט בתמוז ה׳תש״פ – יולי 11, 2020
ראיתי ב"תיקוני הזהר" (בהקדמה דף ה ע"ב) שכתב קָמֵ''ץ (עם צירי), וכן חֹלֵ''ם (עם צירי), וכתב עוד (בדף ו ע"ב) חירק (עם צירי) וכן שורק (עם צירי), וכן כתב הרב ב"צ כהן זצ"ל ב"שפתי כהן" (עמוד לד), וכתב דהמשכילים חידשו הניקוד של שמות התנועות (כמו שאנו אומרים היום), אבל קצת קשה דהלא הרב אהרן משה (מלמברג) זצ"ל כתב את אותו הניקוד בספרו "אהל משה" (בדף ב ע"בׁ) שנדפס בשנת ה׳תקכ"ה שהוא לפני שקמו המשכילים.
הניקוד בתיקוני הזוהר אינו ראיה, כי אפשר שזה ניקוד של מישהו שהוא לאו בר סמכא [וכבר ראיתי כמה פעמים שיבושים בניקוד הזוהר] ואם זה מישהו בר סמכא, נא לציין לי מי הוא. בשפתי כהן עמוד ל"ד לא מצאתי דבר לענין הניקוד אולי יש טעות בציון