פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
רבנו בחיי בפרשת נח עה"פ (ז כב) "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו", כותב על תיבת "כל" בזה"ל: "ויש התעוררות גדול בטעמו, כי הוא בפזר גדול אחד, ואין זולתו במקרא", האם הכוונה על קרני פרה או על פזר שלנו? ולמה כתב שאינו נמצא במקרא, הא איכא טובא?
נ"ל כוונתו לפזר גדול, אלא שבדרך כלל במלת "ר"ל" אין טעם גדול אלא מקף.