פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
שלום הרב, אני לומד מסכת בבא מציעא ורציתי לשאול
א) האם יש הבדל בין "אבידה ל- "מציאה"? מדוע לפעמים הגמרא נוקטת כך ולפעמים כך? ("אלו מציאות שלו" "אמר את האבידה").
ב) מה הגמרא מנסה להרוויח כשהיא שואלת "לימא מתניתין דלא כ-..." או: "מני מתניתין" או "לימא כתנאי"? אודה על התשובות ואשמח אף לקבל אם אפשר, מקורות עיון על כך תודה רבה מראש.
א) לשון אבדה – חוזר על האדם המאבד
לשון מציאה – חוזר על האדם המוצא "אלו מציאות שלו" מיירי במוצא. "אמר את האבדה" מיירי במאבד.
ויש עוד בפ"ב דבבא מציעא (מ"ט) איזוהי אבדה מצא חמור וכו' – וגם שם קאי על המאבד, ור"ל איזהו דבר שנחשב לאבוד מבעליו מצא חמור וכו'.
ב) לימא מתני' דלא וכו' וכן מני מתני' וכן לימא כתנאי – כוונת הגמרא לברר אם דין משנתנו מוסכם או שיש בו מחלוקת – וויש בבירור זה נפקא מינה לכמה עניינים פעמים שהגמרא רוצה ללמוד שהמשנה כותבת בסתם דלא כר' פלוני – וממילא משמע שאין הלכה כמותו.
או שהגמרא שואלת מני מתני' כר' פלוני – והיינו שאדרבה דין זה אינו מוסכם. וכן לימא כתנאי – הגמרא רוצה לומר שכבר נחלקו בזה התנאים – וממילא אם יוודע לנו כיצד נפסקה ההלכה במחלוקת התנאים נדע גם ההלכה בנדוננו. וכן ע"ז הדרך כמה נפ"מ.*
*נ.ב. לא מצאתי כרגע דיונים לעיון בנושא