פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
כיצד נכון יותר לומר "למלאות" או "למלא"? ומדוע?
שניהם נכונים כי שניהם מופיעים בתנ"ך: למלא נפשו כי ירעב, ובחרושת אבן למלאות.
מאת: פלוני | תאריך: ב׳ בניסן ה׳תשפ״א – מרץ 15, 2021
כך חשבתי גם אני (ממש פרשיות עוקבות תרומה תצווה - "למלא בם את ידם", כי תשא -"ובחרושת אבן למלאות"), אך שאלתי כדי לדעת אולי יש איזה כלל שבטעם מפסיק אומרים למלאות ובמשרת למלא? (דרך-אגב אני מלמד עברית, ולמיטב ידיעתי באקדמיה ללשון העברית (או העוורת) נוקטים שהנכון הוא למלא...מעניין מה הסברא...)
חפשתי ולא מצאתי כלל בדבר. מסתבר שבתוך המשך המשפט מתאים יותר להשתמש בלשון קלה "למלא", ואילו למלאות מתאימה יותר בסיום הענין (אם כי מצאנו בדה"י א' כ"ט ה' למלאות בהמשך משפט).
וייתכן שזוהי סיבת ההעדפה של האקדמיה, אלא שבאמת (כפי שרמז כת"ר) אין לה משקל כ"כ.
מאת: פלוני | תאריך: ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד – יוני 10, 2024
למלא או למלאת .. בעקבות התשובה של הרב , אזכיר כי נטען ע"י אחד אנשי האקדמיה שעל אף שבמקרא מופיעות שתי צורות ההגייה , רוב הפעמים מוזכרת המילה למלא , ובפעמים שמוזכר למלאת באה ההטיה בעקבות כך שבפסוקים הנ"ל כבר מופיעה הטיית הפועל "לעשות" ולכן ההטייה לפועל "למלאת" הולכת אחריה. האם מצד מסורת למקרא רגליים לדבר ?
איני יודע אם הרוב קובע בזה, בפשטות יותר נראה לומר ששתי האפשרויות קיימות, ולא חייב שאחת מהן צודקת.
לגבי הטענה שכתוב “למלאת” בגלל “לעשות”, אם זה היה חרוז בפסוק כמו “ועשית לאהרן ובניו ככה ככל אשר צויתי אותכה”, או אם היו סמוכים, כמו קרסיו קרשיו, יקדיש איש ועוד, אולי היינו אומרים כן. אבל בפסוקים ובחרושת אבן וגו’ (שמות ל”א ה’, ול”ה ל”ג) שאין את זה, לא מסתבר לי.