מועדים לשמחה, לכבוד הרב, ברשות הרב, יש לי כמה שאלות בנושא תפילת שמונה עשרה.
1) אנו פותחים את התפילה ב - בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. ומסימיים את הברכה ב - מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם. א) אם אמרנו אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אז מדוע אנו צריכים להזכיר את השמות של האבות? ב) אם כבר הזכרנו את השמות של האבות, מדוע אנו מסימיים את הברכה ב - מָגֵן אַבְרָהָם. ולא מגן אברהם יצחק ויעקב? ג) איך אנו יכולים להגיד בברכה, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת? כאשר נאמר בתלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א: שמואל אמר: תמה זכות אבות. ...מאימתי תמה זכות אבות?
2) בקיץ אנו "מזכירין" מוֹרִיד הַטָּל, א) חשבתי האיך אנו "מזכירין" בתפילה רק "מוריד הטל"? הרי נאמר בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ג עמוד ב: רוחות מנא לן דלא מיעצרי? אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה'. הרוחות לא נעצרות. מי משיב אותם בקיץ? הקב"ה. אז מדוע אנו לא "מזכירין" את זה בקיץ? ב) אותו שאלה אפשר לשאול לגבי החורף, אנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומה עם הטל שגם לא נעצר? מדוע אנו לא מזכירים אותו? הוא כלול בגשם? השאלה מתחזקת כאשר הגמרא שם אומרת: תנא: בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר - מזכיר. ג) אם לא חייבו, אז מדוע החליטו לפצל את זה בשמונה עשרה? ד) ראיתי שיש פוסקים שאומרים, להגיד בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל, (סידור רש"י סימן תלו, פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תפח, קיצור שולחן ערוך סימן יט ועוד...) מדוע אנו לא נוהגים כן?
3) ידוע ששלוש ברכות אחרונות בשמונה עשרה הם הודאה, כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד א: אמר רבי חנינא: ראשונות - דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו, אמצעיות - דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות - דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו. א) האיך זה מסתדר לנו שאנו אומרים את ברכת העבודה ושים שלום? זה נשמע יותר בקשה מהודאה... ב) איך אנו יכולים לראות את הברכות הללו בתור הודאה?
4) אנו אומרים בסוף תפילת שמונה עשרה: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ...