לדעת מרן ראש הישיבה וכן מנהגינו, לבטא כל-נדרי בצליל של כול. ואני שומע מדרשות של כמה תלמידי חכמים מירושלים ממוצא עירקי בעיקר שטוענים שצריך לבטא את המילה כל עם קמץ רחב וכך מנהגם מקדמת דנא - וטעמם לכאורה פשוט והגיוני - כיון שהמימרא שם היא בארמית: כל נדרי ושבועי וקונמי... א) האם בארמית אכן מבטאים את את במילה כ-ל עם קמץ רחב או כחולם? ב) אם בארמית אכן מבטאים כ-ל מדוע אנו אומרים כול?