האם אדם שהוצרך להכנס לשרותים באמצע חזרת הש"ץ והתעכב שם ושומע משם את התקיעות מעומד יוצא ידי חובה או צריך לחזור על התקיעות האלה? האם זה דומה לספירת העומר שאפשר לספור אפילו שמצא במקום הטינופת (כגון בית כלא) ואחרי כמה ימים שיצא ימשיך משם לספור בברכה כי אין קדושה להגיד היום כך וכך לעומר וגם כאן אין קדושה בשמיעת התקיעות כמו מנגינה?
מן הדין יוצא ידי חובה, דלא נאסר אלא דיבור והרהור בדברי תורה או לעסוק בתפילה. אבל מצוה לא נאסר. ועיין במשנה ברורה (סימן עו סק"ב) והערות איש מצליח (מס' 2) שכתב דשבשעת הדחק יוכל ליטול לולב ולתקוע בשופר במבואות המטונפים. (כה"ח סק"ב. ילקו"י).
– לגבי הצליל של השברים שהוא פשוט וישר, אין בעיה, ויש שאדרבא מדקדקים לעשותו דוקא כך.
– לגבי ההפסק בין שבר לשבר – כחצי שניה – בזה יש קצת בעיה, כי מבואר בש"ע (סי' תק"צ ס"ד) שצריך להזהר שלא להפסיק בין שבר לשבר יותר מכדי נשימה. וע"ש במשנ"ב (סקי"ח). ולכן יש להתאמן להזדרז קצת יותר, אם כי בדיעבד איני בטוח שיש בשיעור חצי שניה "כדי נשימה".
כמה שנהגו לקצר בשבר כל מה שאפשר (שלא יגיע לג' טרומיטין) לחוש לדעת רש"י עדיין כל שבר ארוך הוא מתרועה שבתרועה כל יבבה הוא טרומיט אחד בלבד ואילו השברים ארוכים יותר (כמו שפירש רש"י עצמו בראש השנה ל"ג ע"ב)
לא קוראים חק לישראל בחג ולא שמו"ת, אלא בשבת בבוקר לפני הסעודה, תקרא את הפסוקים של החק לישראל (מקרא אחד בלבד ובלי תרגום ובל נביאים וכתובים) ושל ליל שישי, ואח"ז תחזור לקרוא שנים מקרא על הסדר.
ויש מקילין לקרוא כבר בליל שבת (ואז אין ענין לפני הסעדוה) אבל יותר טוב כנ"ל.
חכמים תקנו מה לקרוא ביום הראשון, והם עצמם תיקנו מה לקרוא ביום השני בחו"ל, ואמרו לקרוא קריאה אחרת שגם קשורה לחג, וזה עדיף מאשר לקרוא אותה קריאה פעמים, וכן בשאר ימי חול המועד כל יום מחליפים קריאה אחרת משא"כ לגבי ליל הסדר והסימנים, לא נכון לוותר עליהם כיון שכבר עשו אותם אתמול
במחזור של הישיבה עקב דברי האר"י ז"ל הזהירו לקחת דווקא חתיכה קטנה, ואם החתיכה קטנה ומכיון לשם מצוה וסימן טוב ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.
ומי שלבו נוקפו ולא רוצה לאכול כלל אין חיוב בזה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.