הדין שאסור ללמוד כששומע קול זמר של אשתו, מפורש בשלחן ערוך אורח חיים (סימן ע"ה ס"ג) שיש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע, והוסיף מור"ם ואפילו באשתו, והוא מוסכם, והוא הדין לשאר דברי תורה כמבואר בפוסקים. ואין זה ענין לשמוע קול זמר של אשתו נדה בסתם, ששם הספק אם יש בזה חשש שיבוא לידי איסור, והמקילים סבירא להו שאין לחוש לזה, אבל כאן בשעה שלומד קרינן ביה והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר, וקול זמר הוא ערוה, ולכן אסור לומר דברי תורה כששומעו. והק"ו שכתבת אינו, דערוה הוא דבר שגורם הרהור ומבלבל דעתו, ואם כן כל ההיתר לקרוא כנגד המקומות המגולים הוא בסתם שאינו מסתכל בכוונה וממילא אין לו בלבול, אבל להסתכל בכוונה אין הכי נמי דאסור בשעה שלומד. וכן פסק מוה"ר זצ"ל בברכת ה' חלק א' (פ"ז סעיף יו"ד). ע"ש. ובעיקר דברי מרן מלכא בספר טהרת הבית להתיר לשמוע קול שיר של אשתו נדה, עיין מ"ש בעניותי בספרי הקטן אמרות טהורות ח"ב (סימן מ"ג), שהנכון להחמיר בזה. עיין שם באורך.