ביום רביעי (אור לו' אדר א') עתידים להכניס ס"ת לביהכ"נ בקרית שמונה לעי"נ חמי. אחת האחיות רוצה לקחת את הספר אליה ביום חמישי בבוקר לעשות סעודת מצוה אצלה בבית (בישוב בר יוחאי) ולהחזירו לקרית שמונה ביום ששי בבוקר. השאלות הן: א) האם מותר להעביר ספר תורה כשר למקום אחר לצורך סעודה לכבודו? ב) ככלל, מה הם התנאים שבהם מותר לטלטל ספר תורה מבית כנסת אחד למשנהו, ומבית כנסת לבית פרטי? ג) האם מותר לעשות זאת בטרם הכנסת ספר תורה (כאשר אינו תפור לעצי חיים ו/או טרם הושלמו האותיות)?
הרב רחמים מאזוז
אסור לטלטל ס"ת ממקום למקום שלא לצורך. ולכבודו כגון בהכנסת ס"ת שנהגו להוציא ספרי תורה אחרים מההיכל לקראת ס"ת החדש יש מתירים, ובלבד שיהיו עשרה. מבית כנסת אחד לשני במקרה שחסר להם אחד וצריכים לקרות בשני ספרי תורה, מותר לקחת אותו ברכב מפתח בית הכנסת עד פתח ביהכ"נ ויישאר שם יום או יומים. ולבית פרטי כגון בבית האבל יש מחלוקת, והעם נוהגים כדברי המיקל.
ובנדון השאלה, נראה לי יותר עדיף להקדים ביום שלישי לקחתו בישוב בר-יוחאי ולעשות סעודת מצוה לכבודו, לפני שמכניסים אותו להיכל בית-הכנסת מאשר להכניסו ולהוציאו אע"פ שגם זה לכבודו. אבל אם אי אפשר להקל.
ולשאלה 3, אם עדיין לא נתפרו היריעות ולא נשלמו האותיות יותר קל. אבל אם כן – בהוצאה הראשונה ביום רביעי לא תופרים ולא כותבים, ואיך מכניסים אותו לבית הכנסת עדיין חסר?
פרטי הלכה זו בסימן קל"ה סעיף י"ד ובכף החיים שם אותיות ע"ז ע"ט, פ"ב, ע"ה, ועוד שם, ובשו"ת יביע אומר חלק ז' חא"ח סימן נ"ו.