באחת השאלות האחרונות ענה מרן ראש הישיבה שליט"א שבחור לא יפגש עם בחורה הרוצה פאה. ונדהמתי, ואינני מבין, במחילה מכבוד תורתו הרמה, ונשיקת עפרות זהב לו, הלא זה דבר השנוי במחלוקת, יש אוסרים ויש מתירים, ואין החי יכול להכחיש את החי, ולדוגמא, כמוהר"ר שלום משאש זצ"ל, כמוהר"ר ב"צ אבא שאול זצ"ל, כמוהר"ר עובדיה הדאיה זצ"ל, ועוד. ומצינו בגמ', אע"פ שנחלקו בית שמאי ובית הלל, לא נמנעו לישא נשים זה מזה, וכו'. ואיך במחלוקת זו שרבים מהאחרונים מתירים, יש הוראה שלא להתחתן זה בזה? ואם הכלה סומכת על המתירים? הלא לשיטתם זה מותר לגמרי, למרות שהאוסרים סוברים לאסור לגמרי. וכמו כן, ידוע שהגר"ע יוסף מיקל בענייני שידוכים, וגם במקרה של שלום בית, שב ואל תעשה עדיף, ותמיהני על מרן ראש הישיבה שמחמיר כ"כ, והרי יש כאן גם זלזול באותם פוסקים המתירים, שדבריהם גם התפרסמו בירחון הנפלא "אור תורה".