עיין בספר ברית כהונה (יורה דעה מערכת פ' אות טו"ב) שכתב להדיא שמי שיש לו פקידה, דוחה את מי שבתוך השנה הראשונה. וכן שם לפני כן (אות י"א) מבואר שהוא דוקא בשבת שקודם האזכרה, אך בימים של אמצע השבוע אינו דוחה גם למי שאינו מתפלל רק מצד השנה הראשונה. ע"ש. וכן כתב בספר שלמי ציבור, וכן ביום הפקידה עצמו ע"פ האר"י הוא יום עליית הנשמה. אבל בשאר ימות החול אף שנוהגים להתפלל, אין זה כי אם מתורת מנהג, אבל מי שמתפלל בכל י"ב חודש הוא מדינא, ומי שבא בתורת דינא הוא קודם לבא מתורת מנהג. ע"ש. והלשון בברית כהונה אות י"א לא היתה מספיק ברורה, ושב לבאר דבריו באות טו"ב, על פי מכתבו של מר זקני מרן רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בשו"ת שמחת כהן ח"ד (חיו"ד סימן ק"ה).
לסיכום: ביום הפקידה וכן בשבת שלפני כן דוחה את מי שבתוך השנה, ובשאר הימים שבאמצע, מי שבתוך השנה הוא קודם. ולפי זה מי שבתוך השנה הוא מתפלל על פי רוב השנה. וכמובן כל זה במתפללים הקדומים ושאין כמה מניינים בבית הכנסת כמבואר בברית כהונה שם.