שמעתי שכתוב בספר "אגרת לבן תורה" שלרב עובדיה לא היה זכרון טוב בצעירותו, אך ע"י תפילות בכיות וחזרות הוא זכר את תלמודו. כיום ידוע שהגר"ע זוכר עשרות אלפי ספרים בע"פ מילה במילה. וכן ידוע שכשהיה במצרים היה קורא בספריה ספרים שאינם קיימים היום, ועד היום הוא זוכר אותם מילה במילה. לכאורה נראה שנולד עם זיכרון פנומנלי. או שאולי התפלל וזכה לזיכרון צלומי במשך השנים.
לא ראיתי זה ושמעתי דברים אחרים. מסתבר שהיה בעל כשרונות מילדות אלא שבעמלו הגדול ובתפלותיו זכה לסייעתא דשמייא עצומה מאין כמוה, וכנאמר במגילה (דף ו' ע"ב) לאוקומי גירסא סייעתא מן שמיא היא.
חפשנו ולא מצאנו בספר מלכי תרשיש ועוד, אולי תשלחו לנו את השושלת שמצאתם וננסה לברר לפי זה. [בכלליות ר’ כליפה הראשון היה ברובע הגדול, והשני היה ברובע הקטן].
בספר מלכי תרשיש (אנציקלופדיה של חכמי תונס) לא הביא את החכם הזה, אבל מצאתי בהסכמת רבה של תוניסיה מהר”ח בלעיש זצ”ל להוצאת הספר ויזרע יצחק למוה”ר מהר”י טייב זצ”ל שהזכירו לשבח. עיין שם.
אכן דברי הריטב”א תמוהים מאוד לכאורה. אח”כ ראיתי שגם הרב יד מלאכי כלל תקנ”ו הרבה לתמוה על דבריו, והביא שכן תמה הכנה”ג. וכיון שכת”ר עיין בדבריהם (כמובא בשאלה) וראה שהם התפלאו הפלא ופלא ונשגב מבינתם, מה נעני אנן בתרייהו. ועכ”פ אם יהיה לכת”ר תירוץ נשמח לשמעו.
ב”ד הגדול כנראה זה של תונס (שהוא של כל המדינה), וב”ד העיר הוא של ג’רבא. לגבי האפוטרופא הכוונה לאפוטרופא של הבחור בן ציון חניה שתרם את הוצאת הספר כמבואר שם, ולא ליורש של רבי חיים כהן.
יש בזה מחלוקת, בשו”ת התשב”ץ ח”ג סי’ קל”ה תופש שבאמת הוא הוא יוחנן שיצא לתרבות רעה, והגר”א (אמרי נועם ברכות כ”ט ע”א) תופש שהיו שנים יוחנן כהן גדול, ואביו של מתיתיהו היה צדיק עד סופו.
ברור שכבודו של מהר”ש גרמיזאן זצ”ל גדול מאוד, ואף חלק משמועותיו מובאות בבית המדרש. ומה שאנו ממעטים לעסוק בו ותורתו מונחת בקרן זוית לצערינו, כבר אמרו חז”ל הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל, ועוד ספרים רבים ונכבדים שלצערינו אינם ידועים כלל, או מעט עסוקים בהם.
אדרבה כבודו נראה שהדבר כואב לו, יקום ויעשה מעשה ויוציא ספרים אלו לאורה, וודאי שזכותו של מהר”ש גרמיזאן תגן עליכם אלף המגן.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.