מעולם לא הבנתי ולא התכוונתי לומר כל תפלת הלחש בקול רם, אלא רק ג' ברכות ראשונות, ומשם ואילך בלחש. אלא כשמגיע הש"צ למקום ברכת כהנים יקריא שם ברכת כהנים, וכדי שידעו היכן הוא נמצא ויתכוננו בהתאם, כדאי שיאמר תיבת "רצה" בקול רם (ויש שלמנוע בלבול אומרים מרצה בקול רם. עיין בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' חלק אורח חיים ריש סימן כ"ו, ובשו"ת רב פעלים שציינתי), והכהנים גם צריכים להתפלל בדוכן ולהגיע בדיוק למולך נאה להודות, ולומר שם ברכת כהנים. אלא שלא כולם ישכילו לעצור בדיוק במקום, ולכן למנוע בלבול זה כתבתי שהכהנים יזדרזו לגמור תפלתם ויעלו לדוכן כשהש"צ יגיע לרצה. וכן כתב בשו"ת שערי עזרא חלק ג' (חאו"ח סוף סימן א'). אלא שבזה יתכן ולא יספיקו גם לגמור תפלתם וגם לרוץ אל הדוכן, ולכן גם בזה יתפללו על הדוכן ויגביהם רגליהם מעט ברצה.