בענין ניקוד נקדישך ונעריצך, הוקשה לי שמירת הניקוד הקדום בתיבות נקדישך ונעריצך, משום כבודו של מרן החיד"א. שהרי לדעת מרן ראש הישיבה, אפשר להשאיר אותו משום שבפעלים מצינו צורה כזאת: אשר צוָךְ ועוד. אולם צורה זו אינה קיימת אלא בהפסק, ואיך יתכן לנקד שני פעלים רצופים שאינם בהפסק ע"פ ניקוד שמות בהפסק?