יש דרכים רבות, וגם אצל הספרדים לא נשתוו, כי יש שרוצים לראות כל דבר משרשו ויסודו, ויש פחות. ובכל דרך יש מעלה ויש חסרון. כשלומדים עם סוגיות הגמ' והראשונים בעיון, מעלה שרואים הדברים בשרשם והדברים נחרטים במח האדם יותר, וחסרון שזוהי דרך ארוכה, ואין בה הֶפְסֵק הרבה והתורה ארוכה. וכשלומדים רק טוב"י וש"ע, יש מעלה שמספיקים הרבה נושאים, וחסרון שאין יודעים הדברים מהשרש ופעמים שמפסידים ידיעות חשובות וכיוצא. ולכן עצמנו שהנכון לעשות הוא, ליקח נושא אחד שאותו ללמוד לעומק עם סוגיות הגמרא והראשונים העיקריים כמו הרי"ף הר"ן הרא"ש הרשב"א וכיוצא, ואח"כ ללמוד ע"ז את טוב"י וש"ע והאחרונים שעל הדף, באו"ח ט"ז ומג"א, וביו"ד ט"ז וש"ך. ואח"כ ספרי האחרונים באו"ח כמו ברכי יוסף, מאמר מרדכי ועוד. ובספרי שו"ת כמו נודע ביהודה חת"ס, חיים שאל רב פעלים. וספרי מרן הגאון הראש"ל רבנו עובדיה יוסף נר"ו. ועם זאת יש ללמוד טוב"י וש"ע על הסדר בהבנה ישרה ובהספק. וכדי לרכוש מדע ובעיון. וכדאי שמידי פעם יקחו איזו שאלה וספק שנתעורר בלימוד ולעיין בו בפוסקים, וטוב ונכון לכתוב עליו. ועי"ז יזכור הלימוד וגם יחדש בעצמו וילמד דרך הכתיבה, שרבו מעלותיה. ואתה צלח רכב.