אם להזכיר בלבד (לעילוי נשמת פלוני שזה יום השביעי שלו, ולעילוי נשמת הנפטרת שהשבוע הזה אזכרה שלה) – אין בעיא. נר לאחד נר למאה. אבל אם כדי שלא לטרוח לעשות עוד פעם אזכרה. אם יש טרחא מרובה (לבוא מעיר לעיר רחוקה), וגם הוא בתוך השבוע, דהיינו שהיום יום שני והאזכרה שלה ביום חמישי או ששי או שבת, אז שייך. ואם האזכרה שלה אחר שבת לא שייך. ויש לעשות בזמנה. וזה נקרא חסד של אמת שלא מקבלים עבורו תמורה. ובזכות זה יזכו להרבה ישועות ונחמות.