מפורש בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רג סעיף ו) שהדבר נחשב כנדר ושבועה. ועל שאלתך שאין שבועה חלה על שבועה (אבל נדר חל על שבועה), כבר הקשו זאת ותירצו תירוצים רבים.
מכיון שהחלק של הנדר שנדרת שהבעל לא ישחק עם ההורים אין בו ממש, כי אדם לא יכול לאסור על חבירו דברים שאינם שלו, גם החלק שנדרת שהוא לא ישחק אתך אינו קיים, וכמבואר כיוצא בזה בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רל”ב ס”ז). בקיצור, אין כאן נדר ואין צריך התרת נדרים.
יכול לעשות התרה ועיין באוצר המפרשים יו"ד סימן רל"ב סעיף י"א (הוצאת שולחן ערוך הבהיר) שנשאל בשאלה זו ממש שלא היה תוכו כברו והתיר ע"י התרה ע"ש. (ולכאורה כיון שהנדר היה בטעות שחשב שמדובר באנשים ישרים אפילו התרה א"צ עיין בשו"ע בסעיף הנ"ל).
התרת שבועה של אדם בגיל צעיר וכשנשבע שלא יוכל להתירה
– השבועה כשהיה צעיר אם היה בן 11 אין לחשוש. ובגיל 12 נדריו נבדקים אם יודע חומר הנדרים ושבועות ומקיים דבריו, אז נדרו ושבועתו קיימים.
– ומ"מ כיון שבערב ר"ה ובערב כיפור עשההתרת נדרים בכל שנה ואז אנחנו אומרים מודעה שכל מה שנדור או נשבע אנחנו מתנים שיהיה בטל מעיקרו. אז השבועה שעשה לא חלה בכלל. וכל זה בתנאי שבשעה שעשה את השבועות הללו לא זכר את המודעה הזו. אבל אם זכר את המודעכה ובכל זאת נשבע, הרי גילה דעתו שאינו רוצה את המודעה הזו, והשבועות קיימות. ועיין ברכי יוסף (יו"ד רי"א ס"ב).
ומאחר שהדבר לא כ"כ מוסכם בש"ע (רי"א ב') ראוי לבוא לחכם שימצא לו פתח ויעשה לו התרה על שבועה ראשונה ואח"כ על השניה. ויזהר מכאן ואילך.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.