1. התבשיל נאסר שהרי תבלין מתבשלים בכלי ראשון וכמבואר בשלחן ערוך (סימן שיח סעיף י'). ואפילו בשוגג יש לאסור לדעת מרן וכמבואר שם (סעיף א), וגם אם כבר נתנו תבלין בתבשיל ביום ששי ובשבת רק הוסיף בו מעט יש לאסור כיון שהוא דבר שיש לו מתירים במוצאי שבת. (שדוקא במלח התירו משום שאינו מתבשל מיד ונמצא שנתבשל לפני שנאסר, וכמבואר בבית יוסף סימן שי"ח דיבור המתחיל וכתב בשבלי הלקט וכו'). ומכל מקום במקום צורך גדול ונמצא שנתבשל לפני שנאסר וכמבואר ח"א (פרק כה סעיף ב) שאפשר להקל אם נעשה בשוגג. ע"ש.
2. תבשיל שנתבשל שליש בישול וגמר את בישולו באיסור בשוגג לא נאסר באכילה, כיון שיש הרבה ראשונים שסוברים שכל שראוי לאכלו בדוחק לא נאסר, ויש אומרים שכל שהגיע לשליש בישולו נחשב כבר ראוי לאכלו בדוחק. ויש לסמוך עליהם עכ"פ בשוגג, שיש אומרים שאפילו בבישול גמור לא נאסר התבשיל. אמנם במזיד נראה שאין להקל, שיש ספק ספיקא לאסור את התבשיל, שמא כדעת האומרים שכל שלא נתבשל כל צרכו יש בו משום בישול, ושמא כדעת האומרים שלא נחשב ראוי לאכלו בדוחק אלא א"כ נתבשל חצי בישול. ואף שלהלכה כל דבר שיש בו מחלוקת פוסקים אין לאסור בדיעבד, דהנאה ממלאכת שבת דרבנן ויש לסמוך על המקילים וכמו שכתב במשנה ברורה (ריש סימן שי"ח סעיף קטן ב'), מכל מקום במקום שהדבר מוכרע לאסור על פי כללי ההוראה כגון שיש ספק ספיקא להחמיר, אין להקל.