הדבר אסור בהחלט. וכמה האריכו הפוסקים בדין אשה שאינה מרגישה טוב אם מותרת לילך לרופא. ומסקנתם להקל כשיש לה חולי גמור ואין אשה רופאה הבקיאה בזה. אבל אם אינו אלא מיחוש בעלמא אין להקל, ואפילו בחולי, כל שיש רופאה, אף אם הרופא בחנם והרופאה בשכר, תלך לרופאה ותשלם לה, ולא תזלזל בעצמה ולא תסיר הבושה והיראה מעל פניה. וכמו שכתב כל זה מרן מופת הדור הראשון לציון נר"ו בספרו טהרת הבית חלק ב' (עמוד רכא בהערה). עיין שם באורך.
וכל שכן ברופאי זמננו שרובם רחוקים מתורה ויראה בעוונות הרבים וכמה מכשולים נגרמו מזה, וכמה מעשים מכוערים היו. ועיין בספר שלחן ערוך המקוצר (חלק ו' עמוד רע"ג. ובעמוד ערה כתב בנדון דידן ממש. ע"ש).
ועל אחת כמה וכמה בשאלה זו, שאין כאן חולי ולא סרך סכנה רק לימוד בעלמא, ויתרה מזו שבאה ללמוד אצלו כמה וכמה פעמים, ונעשה רגיל בה. ואם אף בסתם עבודה במקום אנשים, האריכו והתריעו הפוסקים, וידוע בעוונות על מכשולים רבים, כל שכן וקל וחומר בזה, שהדבר יביא מכשולים בזמן קרוב או רחוק. ואין אפוטרופוס לעריות כלל ובפרט בדורנו, ולכן תתרחק מזה לגמרי, ואם תמצא לימודים אלו אצל אשה הנה מה טוב, ואם לאו, תתפלל לה' שישלח רפואה שלימה לכל החולים, ותו לא מידי!
ואין להתרשם מאדם שהוא חרדי על פי לבושו וחיצוניותו, כי הרבה נראים כך מבחוץ, ואין תוכם כברם, והכל רק לפי מעשיו של אדם, ולכן אם אינו מתנהג כשורה וכדין כמו היראים והחרדים באמת לדבר ה', יש להתרחק ממנו ומכל כיוצא בו. וה' יחזירנו בתשובה שלמה לפניו.