1. נראה לך שאפשר להתייחס לקב"ה בלשון נקבה? חלילה וחס!
צורת הכינוי שהזכרת בָךְ, וכן תורתָךְ טובָךְ שמָךְ וכו', היא לא לנקבה אלא לזכר, אמנם לא בלשון הקודש אלא בשפה הארמית שנזדווגה בלשון הקודש.
2. לדעת גדולי הדורות שעליהם מושתת הסידור איש מצליח, שלא ראוי לערב בתפלה את הצורה הארמית שהרי מבואר בראשונים שהתפלה היא צחות לשון הקודש, ולפיכך שינו את צורת הכינוי הנ"ל ל: תורתֶך, טובֶך, שמֶך, בלשון הקודש. וכן הוא גם בסידורי האשכנזים. ועל כל פני השאירו בתוך סוגריים את הנוסח שבסידורים הישנים, הואיל וכך מנהג רוב העולם.