1. עבור אלו הממהרים, אכן הדבר אינו רצוי, והרבה החמירו רבותינו שלא לשנות סדר התפלה בציבור (עיין בשלחן ערוך סימן רפ"ו סעיף ד'). אך אם מחמת התפלה כסדר הברירה האחרת היא להתפלל קודם הנץ – נראה שאין למחות ביד המהפכים, וגדולה מזו מצאנו למופת הדור רבנו חיים עובדיה יוסף נר"ו ביביע אומר חלק ז' (סימן י"ז) שהתיר בשעת הדחק לפועלים משכימי קום לקרוא בתורה לפני תפלת שחרית קודם עלות השחר, וכמו שמצינו שהקילו חז"ל לפועלים בהרבה דברים. ע"ש.
2. לא מצאתי הדבר מפורש, אך אם הנהיגו כן בבית הכנסת בהוראת רבם, ודאי אין לעורר מריבות על זה.
3. אם אפשר להפוך, דהיינו להאריך את הדרך (עד עזרת הנשים) בעת שמחזירים את הספר תורה לארון – ודאי יותר טוב. ואם אי אפשר (או שלא ישמעו) – הנח להם.
4. מעלת העליות (שישי, שלישי וכו') אינה נקבעת לפי מה שכתוב בחומש, אלא כפי הסדר שהן מתבצעות בפועל. וכל שקוראים לעולה קטע חדש – אפילו קצר ביותר – הרי הוא נחשב ממנין העולים, והעולה הששי – הוא במעלה גבוהה אע"פ שקוראים לו בפועל את העליה שרשום עליה רביעי (עיין מחזיק ברכה סימן רפ"ב ושו"ת ארץ אפרים סימן ז'). לכן תנוח דעתך במה שנוהגים.