בספר מנוחת אהבה (חלק ג' סעיף לו), כותב הרב כי כלי העשוי מפרקים המתחברים זה אל זה ע"י הברגה - אסור לחברו או לפרקו בשבת. עד כאן. האם מדובר בכלי שכבר היה מחובר והתפרק או בחיבורו בפעם הראשונה? כי קשה לי - אם מדובר בכלי שמעולם לא חובר, מדוע אומר הרב בסוף דבריו בהערה שם שזה קצת קשה מדברי הר"ן והרשב"א, כיוון שאין צריך אומן בחזרתו לא נחשב תקיעה. אבל האם זה לא נקרא עושה כלי אף בלא תקיעה? שהרי זה מה שכתב הרב לגבי חיבור מחט למזרק שלא היתה בו מחט מעולם ושם כותב הרב שלא שייך תקיעה אלא חיבור קל ופשוט.