על האשה להיות צנועה בכל מלבושיה, שלא להתבלט ולא לגרום שיביטו בה ויסתכלו עליה, ויבואו חלילה להרהור רע ומכשול עבירה.
ובנוסף ציותה התורה לאשה נשואה לכסות את ראשה, ואף שכשיוצאת פרועת ראש, אינה עושה שום מעשה להבליט את עצמה, מ"מ עצם שערה יכול לגרום למכשול, ולכן ציותה התורה לכסותו, וממילא כיסוי הראש, חזר להיות דינו כשאר בגדים שצריך שיהיה צנוע.
אין גדר בהלכה מהו צנוע ומה לא, כי צורת המלבושים אינה שוה בכל המקומות, ומשתנה מזמן לזמן, והעיקר הוא כנ"ל, שיהיה גופה מכוסה כראוי, לא גלוי (במקום שצריך לכסותו) ולא בולט, ולא גורם להרהור וכיוצא.
פאה נכרית אסורה לרוב ככל הפוסקים כנודע, אפילו אם היא צנועה כביכול. כי היא נגד מה שציותה התורה לכסות את הראש, ומטרתה היפך רצון הבורא שאשה לא תצא פרועת ראש, וכל שכן ברוב הפאות שבזמננו, שבנוסף לזה, הן נוגדות את הצניעות בתכלית, ויש בהן איסור של חוקות הגויים, ועוד.
ולכן ההולכת בפאה מפוארת, עוברת כמה איסורים, וההולכת בפאה קצרה וצנועה יחסית, עוברת על רצון ה' לכסות הראש. וההולכת בכיסוי ראש מפואר ובולט – עוברת על צניעות בנות ישראל, ולכן על האשה לילך בכסוי ראש אמיתי צנוע לא בולט. ומה' תשא ברכה.