כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
לא כל כך הבנתי.
את בתי נתתי לאיש הזה, משמע עשיתי פעולת קנין של מסירה לאיש הזה לחופה, או ביחס לאשה שנמסרה לאיש הזה לחופה, ואילולא זה לא שייך טענת מוציא שם רע משום דאינה אשתו. ואין זה קנין קידושין שנלמד מפסוקים אחרים וכן אין הכוונה על אחד מקנייני קידושין, שלשון נתתי משמע שנמסרה לחופה. כך נראה לי בהבנת הפסוק. וכן משמע מפני יהושע בקידושין (דף ג' ע"ב) שמכאן למדו קנין חופה.