במסכת בבא קמא (דף ל"א סוף ע"ב) בפירוש רש"י דיבור המתחיל פטור, שלשניהם רשות להלך. עד כאן. מה הוקשה לרש"י, והלא כבר כתוב במשנה שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך?!
לשון המשנה "לזה רשות להלך ולזה רשות להלך", משמע כל אחד בנפרד, ולכך כתב רש"י: "שלשניהם רשות להלך" – דהיינו ביחד, ולכך פטור. והוצרך לפרש כן כי אפשר להבין "לזה רשות ולזה רשות" דהיינו כל אחד ברשות שלו (בצד שלו) ולא ביחד, וא"כ למה פטור?
שאלות מאוד כלליות ואי אפשר לומר חלילה שכל מי שלא שלומד בעיון תוניסאי טועה, אלא כל שמפרש פירוש בכוונת המחבר בדרך פלפול שלא עלה על ליבו של המחבר ואינו פשט דבריו הרי הוא טועה בהבנת דעת אותו מחבר
וקוב”ה חדי בפלפולא אל לא להמציא פלפולים (אם אינם על דרך הפשט)
בישיבה לומדים בעיקר עיון גמרא ולאט לאט עולים גם לעיון בהלכה, כתיבת שותי”ם להתלמד וכו’. ובד בבד גם מתמלאים בבקיאות בש”ס ובהלכות המצויות, ומן הצד גם דקדוק וכו’ והכנת קריאת התורה בצורה מדויקת
יש עוד ישיבות שהולכים בדרכה של הישיבה חלק יותר וחלק פחות, אחד המרבה ואחד הממעיט
כך החליטו המדפיסים, וידוע בשם מהר”ל מפראג ז”ל שאמר אילוהוינא בתחילת ימי הדפוס הייתי מצוה להדפיס את פסקי הראש על הדף במקום התוס’, כי כל דבריו להלכה למעשה [כל זה לשון גאון עוזנו מרן ראש הישיבה שליט”א במבוא למשנה ברורה עם הגהות “איש מצליח” ח”א ע”ש] אם כי התורה שבעל פה אמר שטוב שהודפס התוס’ ולא הרא”ש כי כך מתרגלים ללמוד ולעיין.
קשה לענות על שאלה זו אחר שכל אחד לפי עניינו, מצד אחד יש בפסקי הרא”ש חשיבות גדולה שמביא שיטות הראשונים להלכה, אכן חשוב לצרפם לבקיאות שיספיק כמה שיותר, ומצד שני אם יצרף לבקיאות יש חשש מצד “תפסת מרובה לא תפסת” וממילא עדיף לצרפו לעיון אך שלא יספיק הרבה, ונראה לכאורה שהוא לפני העניין, כמה זמן מקדיש לבקיאות וכל שלא יפגע בהספק של הבקיאות עדיף לשלב הרא”ש עם הבקיאות.
איני יודע כוונת מחבר אך הוא טוב לפסקי הלכות (אם היינו הולכים אחרי הרא”ש) וגם טוב לחזרה וסיכום על דברי הרא”ש
לא הבנתי השאלה, לא נזכר בגמ’ שהכסיף התחתון ולא הכסיף העליון דבר זה משתקף במזרח, רק אביי סבר שפני מזרח – ר”ל מזרח ורבא א”ל שזה אינו. ועכ”פ לא מבואר שדבר זה (הכסיף התחתון וכו’) משתקף במזרח.
(רק באופן כללי פני מזרח מאדימות ע”י השמש הנמצאת במערב ובלשון הגמרא: פנים המאדימים את המזרח).
כדברי רש”י שהזכרתם, מצאתי שכתב גם הרמב”ן בהשגות לספר המצוות (ל”ת שנ”ה). ולדידהו באמת נראה שגם גוי בכלל איסור זה. אבל בדעת התוס’ ע”כ לומר שאינם סוברים שהטעם הוא מפני שאין תופס קידושין, מחמת הקושיא שלכם. אלא כנראה ס”ל דאיסור זה כולל רק עבד שנכתב במפורש.
קושיא נכונה. וע’ ביד מלאכי כלל של”ח שהביא את רבנו יוסף דס”ל כמהרש”א, אך הביא שכל שאר הראשונים פליגי עליה (ובכללם הביא גם דברי רש”י שהבאתם), ותמה על מהרש”א כדבריכם.
רש”י במקום (מסכת סוכה דף מ”ה ע”ב) מתרץ על זה, וזה לשונו: רואה אני לפי מעשי הבריות שבני עליה וכו’ ע”כ. מתבאר מדבריו שהוא לא ראה ממש את אותם בני עליה אלא הוא ראה את מעשי הבריות ומזה הוא למד שבני עליה מועטים הם.
אם המטרה היא להגיע לרמת עיון גבוהה (כמו שנשמע מסוף המכתב שאתם רוצים ללמוד ספרים כמו המשנה למלך וכו’) אין זה משנה אם תלמדו מסכת שלמה או סוגיות אלא שתלמדו ללמוד בעיון. ומכל מקום יש סוגיות ונושאים ששם העיון חזק יותר ושם אפשר להתלמד בזה.
אכתוב לכם כמה מקומות בש”ס שרגילים ללמוד בעיון בישיבה: פרק המפקיד ופרק הזהב במסכת בבא מציעא. מסכת פסחים פרק ראשון. קידושין פרק ראשון. מסכת שבת פרק כל הכלים. מסכת חולין פרק כל הבשר.
הרב יצחק מאזוז – האם מותר לקחת נעליים או בגדים אחרים מחנות של גוי בשבת ולשלם לו לאחר השבת | סימן רנ”ב סעיף ד’
פרשה בדיוק | קריאת פרשת מטות ומסעי עם הארות קצרות לקריאה נכונה
השיעור השבועי – תיקון חצות ותספורת בשלושת השבועות, דרך הלימוד הנכונה
דף היומי בחצי שעה – בבא בתרא דף ל”ח
הרב יצחק מאזוז – האם מותר להפעיל מערב שבת שירים או מכשיר רדיו או בתי חרושת או ממטרות או מכונת כביסה ושאר מלכות שיתחיל בערב שבת וימשיכו לפעול בשבת | רנ”ב סעיף ה’
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.