בדרך כלל, אחרי ה"א הידיעה צריך להיות דגש. אמנם בפעלים "מְפעל" ו"מְפועל" – על פי רוב הדגש נופל כדי להקל על הלשון.
על פי האמור מסתבר שהמבורך והמברך צריכים להיות רפוים, וכך באמת ניקדו האשכנזים. אמנם הספרדים לדורותיהם נהגו לומר בדגש חזק כמו שמופיע בכל הסידורים הישנים. ולכן הורה מרן ראש הישיבה שליט"א, שבכל מקום שאין ראיה מפורשת נגד, יש להשאיר כמו שנהגו, דהיינו בדגש חזק (וכיון שהמ"ם בדגש חזק השוא הוא נע).