מאמרים
אינו דומה, במקרה הראשון הוא לא יודע ואנחנו
אל תצום. תשמע לרופא. תאכל ותשתה לשיעורין: 30
כי מלת אישה למי שאינו מבטא יפה יכולה
מקום שיש בו פריצות ודאי שיכול להזיק, אף
במלה "עושה פרי" הדגש בפ"א הוא מדין דחיק
1. אין איסור. 2. אסור.
לא שותים עד ההבדלה כך נהגו מעולם על
מרן ראש הישיבה נר"ו כתב בספרו מקור נאמן
לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו הנוסח הנכון הוא
1) עיין בקצור כללי התלמוד שבסוף מסכת ברכות
לא כדאי
1) ע"פ החֹק צריך לשרת 2) לא 3)
1) ניר = 10 פעמים שם הוי"ה- טוב
לשמוע כן לדבר לא כדאי. ובודאי לא בגזירת
דעת הרב ספר חסידים שאין לישא אשה ששמו
אפשר לסמוך על הגרצ"פ לסדר קצת אבל זה
אין לומר תחנון בשבתות וימים טובים וכיו"ב. ובספר
וא"ו רפויה הגיתה כ- W האנגלית. ובי"ת רפויה
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו,
למחוק את הה"א.
אם הכהן אמר כהוגן עונים, אם לא אסור
מותר. לא צריך הכשר.
נכון, בשעת הכתיבה לא ראינו דברי מרן שליט"א.
כאשר הה"א שרשית (כלומר מתוך השרש – נ.ט.ה)
לכאורה אפשר, וכמו שאפשר לבקש רחמים על חולה
כלי נגישות