הלכה יומית (שלישי) – א. הפיוטים של יום כיפור. ב. להתפלל בענוה ובפשטות. ג.לקרב כל אדם.

במחזורים שלנו של כיפור יש פיוטים, שהדורות האחרונים לא הבינו אותם, והתחילו להגיה בהם חנם, “והרבה פצעי חנם”… אבל לו היו מבינים היו קוראים אותם בדחילו ורחימו. לכן אנחנו נפרש את הפשט שלהם, אולי יש בהם עומקים אבל לפחות את הפשט שלהם. ובלי נדר היום בשיעור נפרש את קדושת מוסף של רבי יוסף בן אביתור בן שטנאש.

אף אחד לא יודע מה פירוש המלה “שטנאש”, ואמרו כל מיני פירושים בזה. יש שאמרו שהוא נלחם בשטן, “שטן-אש”. ויש שאמרו שהיה לו כח מהמשלה לרדות ולתת מכות. אבל כל הפירושים “את כולם ישא הרוח יקח הבל”. זה שם משפחה, ומאיפה באה המשפחה? לא יודעים. אבל הפיוטים שלו מיוחדים. והפיוט של רבי יהודה הלוי עוד יותר.

*

פעם התפללתי בקומה השביעית של הישיבה (בזמן שהייתי יכול לעלות שבע קומות), שנקראת “שוכן ערבות”. ושם מלמעלה אתה רואה את בני ברק כולה, את האילנות, ואת המכוניות שלא זזים ביום כיפור. והיתה חוייה מיוחדת לקרוא ולהסתכל על העולם הזה, שכולו תלוי בדין של מעלה.

*

אדם מתפלל ומתפלל, ומרגיש הארה מיוחדת. לא הארה של מקובלים שמרחפים בעולמות העליונים, אנחנו חיים פה, אין לנו עולמות עליונים, אלא נתפלל בפשטות. מי שמתפלל בפשטות – הקב”ה עונה לו בפשטות: “מה אתה רוצה? אתה רוצה כך וכך? מגיע לך קח”, זה הכל. אבל אלה שחושבים שהם בונים בשמים מעליותיהם, רובא דרובא אינם יודעים אפילו איך לכפתר נעליים.

לכן צריך אדם לדעת שאנחנו כולנו אפס כלפיו, ואנחנו לא יודעים כלום. “לדוד אליך ה’ נפשי אשא” – אליך ראשי תיבות אני לא יודע כלום. כשאתה מתפלל בענוה, הקב”ה עונה לך בחיבה. כשאתה מתפלל בגאוה, ואומר: “אני צירפתי מדות העליונות” – יש תפלה כזאת שלקוחה מחמדת ימים בשעת הנעילה: “ואם הגברנו הדינים וכו’ ברחמיך הרבים יפן מצחא דאריך אנפין במצח מלכא קדישא”. וכי אתה בא לתת עצות לקב”ה איך יעשה? מה השגעון הזה? לא עושים ככה, אלא מתפללים בתמימות, מתפללים בפשטות.

הבעל שם טוב אומר, על חליל של ילד שהיה מחלל בו בלי ידיעת אביו, כי הוא לא יודע להתפלל מסכן, אבל רוצה להתפלל, אז הביא את החליל בכיס לבית הכנסת. ובסוף לפני הנעילה הוציא את החליל בכח מהכיס, כי אביו היה תופס בו, והתחיל לחלל. כולם צעקו: “מי זה החצוף הזה? מחלל בבית הכנסת?”. הבעל שם טוב אומר, התפלות כולם היו עומדות למעלה, ואף אחד לא היה יכול להעביר אותם, ובא החליל של הילד הזה שעשה אותו מתוך לבו, ומשחרר את כל התפלות.

*

לכן אדם ידע שלא לזלזל באף אחד, גם אדם פשוט שלא יודע מה לעשות, תקרב אותו ותחבק אותו. אתמול בשחרית היה אחד מסכן שלא יודע להתפלל, אבל הוא נתן מכות לאחד המתפללים, והם הלכו מכות, הלכו אגרופים… אחרי שהוציאו אותו, עשה סיבוב ועוד פעם בא ונתן מכות. אבל לא לעשות מכות. אם אפשר לדבר איתו בנחת – תדבר איתו בנחת: “תשמע, פה מתפללים, אתה יודע להתפלל? יש לך טלית?”. ככה תגיד לו, אין מה לעשות. הדור שלנו יתום, אין לנו מי שידריך, אין לנו מי שיראה לנו את הדרך, וכל אחד ואחד משתגע. אחד אומר “אמרתי תודה ונושעתי”, ואחד אומר “תרמתי ונושעתי”, ואחד אומר “השתגעתי ונושעתי”… הצד השוה שבהם שכולם משוגעים…

אדם צריך לדעת שאנחנו לפני יום כיפור, נעשה מעשים טובים, ונעזור אחד לשני, ובעז”ה יהיה לנו כיפור טוב, ושנה טובה ומבורכת.