הלכה יומית (יום שני) – א. “והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה”. ב. משנכנס אדר מרבים בשמחה.
מרן ראש הישיבה
כשירבעם בן נבט עשה שני עגלי זהב, ה’ לא העניש אותו, עד שבא נביא אחד ואמר לו: תראה מה שיהיה, יום אחד לא ישאר ממנו זכר, ועצמות אדם ישרפו על המזבח הזה. רצה לתת לו מכה, “ותיבש ידו אשר שלח עליו”. כל מה שעשה עד עכשיו לא קיבל כלום, אבל כשרצה לשלוח ידו על הנביא יבשה ידו, ואמר לו: תתפלל ותשחרר לי את היד. כך כתוב במלכים א’. הזוהר שואל איך זה יכול להיות, ואומר שהקב”ה מוותר לפעמים על הכבוד שלו, אבל לא מוותר על כבודם של הצדיקים.
ראינו את זה השבוע. שופטת בג”ץ נכבדה ביותר, “נשיאת” בג”ץ לשעבר, החליטה להרוס בניינים שעל יד רבי שמעון בר יוחאי. הבניינים האלה היו בשביל אנשים רעבים וצמאים שאין להם משהו לאכול. כך שמעתי, לא ראיתי את זה. והנה פתאום קיבלה התקף לב. היא לא היתה חולה. אבל לא פוגעים ברבי שמעון בר יוחאי, לא פוגעים בחכמי התורה, בצדיקים עליונים, מי את שתפגעי? מי את? וכל אחד יחשוב פעם, גם אלה שפותחים פיהם ומדברים נגד הרבנים ונגד החרדים וכו’, לא יעזור להם, בסופו של דבר התורה שלנו תנצח את כולם.
לכן הערב הזה ראש חודש אדר, “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. אדר ראשי תיבות אני ה’ רופאך. ה’ יש כותבים בד’, אני ד’ רופאך. שיהיה לנו ולכם ולכל ישראל, רפואה שלימה, ובריאות איתנה, ובשורות טובות. ומכאן ולהבא חושבנא טבא.