הכל פוליטיקה

הוא משופשף שבמשופשפים, מפולפל שבמפולפלים, הוא יסדר ויזיז את המפריעים, יפעיל את הקשרים, יש לו פה – נופת צופים. בתקשורת חולים עליו, ניתוחים מבריקים, הולך לו בסקרים, איך שרואים אותו זזים, הוא בקדמת הבמה, ובכלל מאמין בקידמה, בהשכלה גבוהה, הוא לא נאיבי, אל תספרו לו על סגולות ושאר סיפורי בדים, זה גורם לו לעצבים, הוא מאמין בכוחו הוא, וכשאתה רוצה ממנו משהו – אין בעיה, תתגמש אל הרצונות שלו, תתכופף!

עוד לא זיהתם? מיודענו המן משכבר הימים, רק מרדכי לא מתרגש, אבל אל תדאגו, המן כבר מסדר לו משהו מרגש במיוחד…

כשרבותינו אומרים שהמן עשה את עצמו אלוה, כולנו חושבים על פסל ולא מבינים את משמעות האלילים של פעם – “אֵל המלחמה” ו”אֵל הגשם”, “אֵל הנהרות”, אליל על כל תלם ותלם, אֵל על כל שדה ועל כל גבעה. אלילים אצל הגויים זה שליטה! מספיק שאתה שולט על תחום מסוים, על השדה הזה בלבד אפילו על עץ, מכירים בגדולה שלך, הרי אף אחד לא חשב שהמן ברא את העולם, ההורים שלו עדיין חיים, ובכלל אלוקים עובד אצל אחשוורוש? זו בדיחה, ובנוסף כבר אמרנו: המן עצמו לא מאמין באלוקים! אז אלוקים שלא מאמין באלוקים? תודו שזה באמת מוגזם, אפילו לפורים.

אלא הכוונה היא, אני המצליח! אני יכול לקדם! אז תתגמשו לקו שלי! לרצונות שלי. לרעיון זה קוראת התורה “תשתחוו”. מי שהגב שלו גמיש, או שאין לו עמוד שדרה, כשהוא צריך משהו הוא פשוט “משתחווה” לו. כשאנחנו מתגמשים לנוכח נסיבות, אנחנו מתכופפים בעדינות, ובמלה ההולמת “מ-ש-ת-ח-ו-י-ם”!!!

טוב, אז מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה – וזה ברור. אבל פתאום, דווקא אצל המן יש משהו משונה, המן הכופר, ההוא שמשחק בעולם כמו בשחמט (הוא יקריב את המלכה ושתי, במהלך מחושב, העיקר להגיע למלך), ההוא שכל מהלך אצלו מתוכנן, זה שלא תספרו לו סיפורי אגדות על מישהו מלמעלה, פתאום, מחליט על מהלך גורלי, מתוכנן להפליא, אבל נשים לב – על פי פור, על פי הגורל, “זריקת קוביות”?! מה קורה? השחמטאי המדופלם, עבר לשש-בש?

ואם הכל תלוי בתכנון מוקדם ומדוקדק עם תוכניות מגירה, אז למה המעבר לקוביה? מה זה האמונות התפלות האלה, זה לא מתאים. אז זהו, גם המן מרגיש שיש דברים שזזים מלמעלה. ואז ברגע המכריע, הוא מסתובב עם חמס'ה ושום, ואת התאריך הוא יקבע על פי גורלות שדאג לייבא משבט אפריקאי, הוא מוכן בשביל זה לדחות את תוכניתו כמעט שנה…

הוא מאמין במדע, אבל גם במיסטיקה.

בעצם, המן מאמין בכוח עליון, אבל הוא פוחד ממחויבות!!!

האמונה באלוקים חיים, אלוקי אמת מחייבת.

צריך לעשות הרבה דברים צריך להתכופף, להתבטל אליו באמת, ובזה המן לא מעוניין, הוא יותר גרוע בקטע הזה ממרדכי, הוא, המן, לא יכרע ולא ישתחווה (לאלוקים), כי יש לו כבוד!

אז זה הסיפור המענין שמאחורי המגילה: “על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור” – זה העיקר, המן – תפסנו אותו על חם, וגילינו שהוא מאמין אדוק שמתחפש למדען ומשחרר סיסמאות. וזו הסיבה שביום זה צריכים להשתכר, כדי לגלות את הסוד שכל אחד מאמין, והוא רק לא מוציא את זה החוצה כמו המן, כי זה לא קל לו להתכופף, אבל תתנו לו קצת יין לשתות, ותראו יפה מאד איך יתגלה לו הסוד…

בימים האלה מתברר, שבפנים אין הרבה הבדל בין מי שמתנהג כל השנה כארור המן, כי מפורים ואילך הוא יהיה ברוך מרדכי… שנזכה כולנו לתשובה שלמה! העולם הזה מכופף את כולם, אין אחד שנשאר זקוף, שנזכה להשתחוות לכיוון הנכון, ונגיע אל הזמן הנכון עליו נאמר… וישתחוו לה' בהדרת קודש.