שאל את הרב

כמדומה שהמנהג היותר פשוט שלא לומר, ויש שאמרו, עי’ בספר למען ידעו דורותיכם חלק א’ (פ”א הע’ 40) וחלק ב’ (פ”א סע’ כז). וגם בעדות אחרות יש לא נהגו לומר, עי’ בספר חזון עובדיה שבת ח”ב (עמ’ יג). וכן הגר”ע יוסף גופיה לא אמר בר”ה שחל בשבת כמו שכתב בגליון עונג שבת (כו אלול תשע”ו) הובא בספר למען ידעו דורותיכם ח”א הנ”ל.

אף שיש סמוכות לשיטה זו ולשיטה זו, אין נכון לעשות חלק כך וחלק כך באותה הטלית, דהוי כעין תרתי דסתרן, אמנם אין הכרח שיש כאן סתירה ממש שיתכן והוא לדעת הרמב”ם, ורק הוסיף עוד פתיל שהיה צריך להיות לבן וצבעו לחינם, מ”מ אין זה מהודר.

כל שהם בשבוע אחד (כגון יום ראשון כז תמוז, יום שני כח תמוז, יום חמישי א אב) אפשר לעשותם יחדיו בתאריך המוקדם. עי’ בספר נפש חיה (מע’ י’ אות ו’) וע”ע בקובץ ויען שמואל חלק כא (סי’ טז).

אין לעשות כן. יש אותיות שלא שייך לתרגם תרגום מדויק לצרפתית כגון חי”ת. ומסתמא יהיו לו טעויות רבות. וגם בלי טעמים (ולפחות להפסיק בטעמים מפסיקים) הענין יכול להשתנות. ויש להסביר לו שבשביל לעשות נחת רוח לאביו צריך לקרוא מי שבקי בדקדוק וטעמים. ושזו הלכה! וכמו שלא יקרא בתורה כיון שלא יודע לקרוא ולא ישחט כיון שלא יודע לשחוט, הוא הדין בזה.

איך אפשר לוותר על קינות המעוררות את הלב, ולוקחים עד שעתיים ואף פחות מזה. ביום תשעה באב אין לאן למהר, לא עובדים, ורק משתתפים בצער החורבן.

(השאלה הגיע אחרי תשעה באב, ונקווה ששנה הבאה שאלה זו תהיה מיותרת כי כבר הגאולה תגיע בעה”ו)

1. מותר (שו”ע יו”ד סימן שס”ח סע’ ב)
2. כל שהוא לכבוד הנפטר מותר (עי’ שו”ע יו”ד סי’ שס”ז ס”ג). ונכון שיאמרו בפירוש שקריאת התהלים לע”נ הנפטר רבי פלוני. ויה”ר שתתקבלנה תפלותיכם ותפלותינו ברצון.

מעיקר הדין ברכה אינה הפסק (עי’ לכה”ח סי’ רפה ס”ק טו) ומ”מ אין נכון להפסיק כל שעשה ברכת כהנים ויש כהנים אחרים , אלא יהיה בחדר צדדי.

בתקנות שתיקן מרן הרב עובדיה לאיראן (נדפס בקובץ בית הלל אדר ב’ תשע”ד עמ’ מז והלאה) נכתב שהבת מקבלת כחצי זכר, ועל כן יש ליתן לה חצי ממה שזכר צריך לקבל. היכן שקשה לדייק, כדאי לומר בפירוש לבת שישערו “בערך” ובהסכמתה לא יהיה כל חשש גזל, ובפרט שעיקר הדבר הוא רק תקנה שלא יהיה מריבות וגדול השלום.

על פי ההלכה אין “חוק התיישנות”, ומ”מ יש לדיין לחקור ולדרוש ולהוציא דין אמת לאמיתו (שו”ע חו”מ סי’ סא סעיף ט) ולכן צריך לחקור ולברר הדבר היטב אצל כל הנוגעים בדבר למה עד עתה החוב לא נגבה.

ולמרות שע”פ החוק אין ניתן לפרוע צ’ק שעבר זמן רב, מ”מ אין בזה כדי לפוטרו ע”פ התורה (עי’ בפתחי חושן ח”א פרק ב’ הערה עב)

בג’רבא לא נהגו לעלות ביום השנה לציון, וכמו שכתב מוה”ר הגאון ר’ נסים הכהן זצ”ל בשו”ת מעשה נסים (חלק ג’ סי’ קצח). וכן שמענו ממוה”ר הגאון הרב צמח מאזוז נר”ו על מר אביו מרן הגה”ק ר’ מצליח מאזוז זצ”ל שלא עלה על קבר הוריו אחר השנה הראשונה אף שהקברות לא היו רחוקים כל כך.

אולם בודאי שיש ענין לעלות מי שיכול. וגם על קברו של מרן זקני מוה”ר הגאון ר’ רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל ידוע שכל שנה ביום פטירתו עלו המונים מתלמידיו ומוקירי זכרו ובראשם תלמידו מוה”ר הגאון ר’ רפאל כדיר צבאן זצ”ל, ועד היום יש רבים שעולים לשם. ובעליות אלו יש נחת רוח לנפטר. ולכן מי שנהג בודאי שנכון להמשיך לנהוג כן (ואף מי שלא נהג נכון שינהוג כן) ואם קשה לו, אם מבטל את המנהג רק פעם אחת א”צ התרה. ואם מבטל באופן קבוע ולא אמר תחילה בלי נדר, יכוין על כך בהתרת נדרים של ערב ראש השנה וכיוצ”ב.