שאל את הרב

הרב בן איש חי הוא הולך בשיטת האר”י, וכן נהג מו”ר זצ”ל עי’ בספר מקור נאמן ח”ב סי’ עח-עט.

מכאני זה קיצור משם מרדכי, עי’ בהקדמה לשו”ת מגיד תשובה חלק א’, ובספר מגדולי ישראל ח”ב עמ’ רלט.

כתבו הפוסקים להקל לכל כיוצ”ב, כל שייכול להשיג זאת במקומות אחרים, כין שזה לא נחשב כקאי בתרי עברי דנהרא, ומצד לפני עור, הוי לםני דלפני שהרי לא השכיר להם בשביל עבירה, אלא בשביל לגור, ורק בהמשך יתכן שיעשו שם עבירה. תדע, שאין איסור למכור לחילוני עט, אף שבהמשך יכתוב גם בשבת. וע”ע בשו”ת יביע אומר חלק ב (או”ח סי’ טז)

גם על פי ההלכה היכן שעשו תנאי ביניהם או שיש דברים מקובלים באותה עבודה, כל תנאי שבממון תנאו קיים. לכן:

א. מותר, כיון שע”פ החוק (או שכך הדרך) יש ליתן לו חצי שעה לאוכל, ולא משנה מתי היא תהיה כל שאין נפק”מ לבעה”ב.

ב. אם המנהל שמעליכם הממונה על כך מסכים, אין מניעה.

ג. אם אין להם נקפ”מ רק לדעת מספר השעות, אם בטעות החתים בכניסה מאוחר, יכול להחתים גם את שעת היציאה יותר מאוחר.

ד. אפשר, וצריך לעשות זאת, וכן היה מורה מרן ראש הישיבה זצ”ל.

כמדומה שהמנהג היותר פשוט שלא לומר, ויש שאמרו, עי’ בספר למען ידעו דורותיכם חלק א’ (פ”א הע’ 40) וחלק ב’ (פ”א סע’ כז). וגם בעדות אחרות יש לא נהגו לומר, עי’ בספר חזון עובדיה שבת ח”ב (עמ’ יג). וכן הגר”ע יוסף גופיה לא אמר בר”ה שחל בשבת כמו שכתב בגליון עונג שבת (כו אלול תשע”ו) הובא בספר למען ידעו דורותיכם ח”א הנ”ל.

אף שיש סמוכות לשיטה זו ולשיטה זו, אין נכון לעשות חלק כך וחלק כך באותה הטלית, דהוי כעין תרתי דסתרן, אמנם אין הכרח שיש כאן סתירה ממש שיתכן והוא לדעת הרמב”ם, ורק הוסיף עוד פתיל שהיה צריך להיות לבן וצבעו לחינם, מ”מ אין זה מהודר.

כל שהם בשבוע אחד (כגון יום ראשון כז תמוז, יום שני כח תמוז, יום חמישי א אב) אפשר לעשותם יחדיו בתאריך המוקדם. עי’ בספר נפש חיה (מע’ י’ אות ו’) וע”ע בקובץ ויען שמואל חלק כא (סי’ טז).

אין לעשות כן. יש אותיות שלא שייך לתרגם תרגום מדויק לצרפתית כגון חי”ת. ומסתמא יהיו לו טעויות רבות. וגם בלי טעמים (ולפחות להפסיק בטעמים מפסיקים) הענין יכול להשתנות. ויש להסביר לו שבשביל לעשות נחת רוח לאביו צריך לקרוא מי שבקי בדקדוק וטעמים. ושזו הלכה! וכמו שלא יקרא בתורה כיון שלא יודע לקרוא ולא ישחט כיון שלא יודע לשחוט, הוא הדין בזה.

איך אפשר לוותר על קינות המעוררות את הלב, ולוקחים עד שעתיים ואף פחות מזה. ביום תשעה באב אין לאן למהר, לא עובדים, ורק משתתפים בצער החורבן.

(השאלה הגיע אחרי תשעה באב, ונקווה ששנה הבאה שאלה זו תהיה מיותרת כי כבר הגאולה תגיע בעה”ו)

1. מותר (שו”ע יו”ד סימן שס”ח סע’ ב)
2. כל שהוא לכבוד הנפטר מותר (עי’ שו”ע יו”ד סי’ שס”ז ס”ג). ונכון שיאמרו בפירוש שקריאת התהלים לע”נ הנפטר רבי פלוני. ויה”ר שתתקבלנה תפלותיכם ותפלותינו ברצון.