דקדוק

שאל את הרב

בעיות במנין בדקדוק

אין טעם ואין תועלת בויכוחים, רק יש להראות לו בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לד’ שכתב …אבל אם קורא אות ח’ כמו אות כ’ רפויה או אות ע’ כמו אות א’ ואות ק’ כמו כ’ דגושה אין ראוי למנותו ש”ץ.

אות וי”ו לפני בומ”פ

צריך להוסיף לדברי הרב העונה הקודם מלעיל  וגם בהפסקה,  אבל ובואי תימן אינו בהפסקה.

קמץ ופתח

יש אולי כמה כללים בזה אבל גם הם לא דנים בכל האופנים.

דקדוק- פרשת קרח

אין בזה שינוי משמעות.

לימוד דקדוק

יש כללי דקדוק בסיסיים נמצאים בספר דקדוקי אביע”ה בתחילתו ומסוברים היטב, וכן יש שיעורים באתר של הישיבה. כמובן יש עוד מה ללמוד אבל קודם יש לדעת היטב כללים אלו, ואח”כ להתקדם

היגוי האות ג’ רפה

עד כמה שידוע לי הג’ הרפויה היא בדיוק כמו הר’ המקובלת היום. ולגבי הבעיה כאשר היא נסמכת לר’ למי שאינו יודע לבטא, זכורני שמרן זצ”ל אמר בישיבה שכאשר הג’ הרפויה סמוכה לר’ יש לבטא אותה כג’ דגושה.

מאמרים

החלום שהתגשם

כשהוא רכון על מחברות חידושיו הפזורות על השלחן,

הנסיון האמיתי | פרשת לך לך

ויאמר ה’ אל-אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך

לקריאה

כשעוצרים – נופלים | פרשת נח

את האלוקים התהלך נח (ו. ט) בכוחה של

לקריאה
הצג עוד פריטים
דילוג לתוכן