תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

ראיתי באחד המקומות אך לצערי אין בידי המקור, לגבי ההכאה על מקום הלב בווידוי שאין מכים באותיות מנצפ"ך. האם יש לזה סמך? או אם קיים מנהג כזה בכלל?
כמדומה המנהג פשוט להכות בכל תיבה ותיבה. וכן פשט לשון מהרח"ו בשער הכוונות (סוף ענין כוונת חזרת התפלה). ואולי טעם הנוהגים כן (אם יש כאלו) כיון שתיבות אלו אותיות כפולות (היינו שלכל אות בסדר הא"ב יש תיבה אחת בוידוי, ולאותיות מנצפ"ך יש ב' תיבות).