שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18420 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

הכוונה בלא מצוות היינו שלא "עוסקים" במצוות ממש וממתינים בחוסר מעש. שאע"פ שיש מילה וציצית וכו', מ"מ הם על גופו כבר ואינו עוסק בהם, וא"כ כשיושב בטל הרי יכול לעשות עוד מצוות ולא עושה שכנראה על זה מקטרג השטן שאפשר להוסיף ע"י מעשה והם יושבים בלא מעשה, והיינו בלא מצוות.

מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סימן ל') פסק להתיר בזה.

השוואת יום העצמאות לפורים או לחנוכה וקריעת ים סוף.

1. היות שבפורים לא אומרים הלל רק בחנוכה וקריעת ים סוף, על כן הנכון תמיד להשוותם , ואף שבאמת הגמרא במגילה השיבה תשובות מדוע בפורים לא אומרים הלל ובלא כן היינו אומרים, ובנידון שלנו לא שייך הסיבות המובאות בגמרא, מכל מקום סוף סוף לא אומרים בפועל , אם כן מדוע ללכת בדרך ארוכה ולדייק מפורים וכו’ וכו’ אפשר לילך בדרך קצרה היכן שאומרים האם שייך גם בנידונינו או לא. 2. האויבים שהיו בשנת רי”ג לבית שני תקופת נס חנוכה היו היוונים וכשנצחום החשמונאים ספו תמו כל אוייבנו, וזוהי מלכות יוון השלישית מארבע מלכויות שהרעו לעם ישראל – בבל , מדי , יוון , רומי, אלא שאחר כך בעוונות גרם החטא והגיעה מלכות רומי אחרי 200 שנה והחריבה את בתינו וגלינו מארצנו ועד עתה עדיין אנחנו בגלותינו.

צירוף אנשים מוגבלים למנין

אם אינם גם חרשים וגם אלמים ואפשר לדבר איתם ויענו לעניין ולפי מה שכתבת שהם "עצמיים" משמע שהם כך לכן אפשר לצרפם למנין. ועיין בילקוט יוסף הלכות קדיש וקדושה סעיף ז'.

התעכב בדרך מחמת פקק לענין ברכת הגומל

כל הדרכים בחזקת סכנה – היינו השיהוי ששוהה אדם מחוץ לעיר הרי שנמצא בסכנה, ועל זה תקנו חכמים לברך הגומל, ועל כן אין חילוק אם הנסיעה עצמה ארכה 72 דקות או שביני וביני נסיעה ופקק ארכו 72 דקות, לעולם כל שבפועל היה מחוץ לעיר שדינם כמדברות 72 דקות צריך לברך.
ואגב אם כבודו נוסע ממקום למקום ומסתמא חוזר באותו היום למקומו אזי הנסיעות שמחוץ לעיר גם בהלוך וגם בחזור מצטרפות יחד ל-72 דקות כל שהיה זה באותו היום על אף שבאמצע נכנס לעיר ושהה שם די צורכו ואח"כ חזר. וא"כ מכיון שכתבת שאורך הנסיעה לכיוון אחד בערך חצי שעה א"כ תן דעתך בדיוק כמה דקות ואם תמצא יותר מחצי שעה כגון 36 דקות נניח לכל צד אזי כשנצטרפים יחד (כי היו באותו היום) יצא 72 דקות.

כללי פסיקה במחלוקת יחיד ורבים

א. עיין למורנו הגר"מ הלוי זצ"ל בספרו יוסף דעת (סימן י אות ג, ד). וכן להגר"י יוסף שליט"א בספרו "עין יצחק" כללי הוראה (כללי רובא בעמ' והלאה, ומשם לספרו מרן בשו"ת יבי"א).
ב. עיין בשדי חמד ח"א (מערכת אלף עמ' 53 אותיות קפ, קפא, קפב, וכו' עד קפה.). ופירוש "במנין" היינו שגדול במספר החכמים החברים באותו בי"ד יותר ממספר החכמים החברים בבית הדין הקודם.

שמיעת שירים בזמן העומר

אסור לשמוע שירים בימי ספירת העומר עם כלי נגינה אבל שירה ווקאלית (-כלומר כלי בלי נגינה מותר). כן פסק מרן הגר"ע יוסף שליט"א וכן הסכים מרן ראש הישיבה בספרו מקור נאמן.

מדיני חילול פירות מעשר שני

א. אולי זה ע"פ הש"ך ביורה דעה (סימן רצד ס"ק טז) והסמ"ע חושן משפט (סימן פח ס"ק ב), ויש לדחות דלא דמי לשם. ועל כל פנים הפוסקים לא חששו לזה.
ב. כיום כיון שאין מעלים לירושלים (שאין בימ"ק בעוונותינו הרבים), ועל כן הוא (המעשר) והחומש יחד מתחללים שניהם על פרוטה אחת בלבד. וכן כתב החזון איש בהלכות דמאי.
ג. נטע רבעי אינו צריך תרומות ומעשרות אלא חילול לבד. ולכן איך שתאמר לא יצטרך להוציא 25 אג' שאם אינו נטע רבעי הרי שמספיק פרוטה למעשר שני ואם הוא נטע רבעי הרי מספיק לחלל באותה הפרוטה הקודמת כי לא תפסה דין מעשר שני. אולם להלכה אין לחשוש מדין נטע רבעי משום שגם אם יש כזה שנמצא בשנה רביעית הרי זה מיעוטא דמיעוטא וכו' דאז דינא הוא דאזלינן בתר רובא (היינו הולכים אחר הרוב) ותולין לומר שפירות אלו הם מהרוב שאינם נטע רבעי וכמו שבערלה לא חוששים. כן הוא לדעת מרן הראשון לציון מהטעם הנ"ל.
ד. נטע רבעי אינו צריך תרומות ומעשרות כלל רק חילול לבד כנ"ל.

השומע קדיש וקדושה וכבר התפלל

1) כן. עיין בשלחן ערוך (סי' רט"ו סעיף ב') ובפתחי תשובה שם. וכן עיין בשלחן ערוך סוף סימן קכ"ה ברמ"א שם.
2) אם הוא רחוק באופן שניכר שאינו קשור כלל עם ציבור המתפללים ובזה שאינו עונה וממשיך בפסוקי דזמרה אינו נראה להמון שפורש מן הציבור ההוא, מותר לו להמשיך בתפילתו ולא לענות. אבל אם הוא סמוך אליהם באופן שאם לא יענה הוי כאילו פורש מן הציבור וכופר בה' חס ושלום הרי שחייב לענות מאחר שאינו הפסק כשעונה.
3) יש בזה כמה ספקות להקל שאין צריך לענות, וכן הובא בספר יוסף לקח חלק א' (עמוד קכ"ד) בשם מרן ראש הישיבה שכן נהגו בחוץ לארץ שכאשר לומדים בחדר אחר אינם עונים לקדיש וקדושה.

תפלה והדלקת נר בזכות הצדיקים

1) מותר. מתי שתרצה.
2) אפשר כל נר.
3) הריני מנדב הנר הזה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ע"ה (או רבי מאיר בעל הנס ע"ה) זכותו תגן עלינו, ובזכות זה נזכה… 4) מבקשים מה' בזכות הצדיק.
5) בבית העלמין "פונוביז'" בבני ברק, הכניסה מהכביש של גבול ר"ג – בני ברק רח' חזון איש – רח' בן אליעזר ר"ג.
6) יש בישיבה עצמה וגם בביהכ"נ של הרב בשעה 7.00 ובעוד מקומות בארץ.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

דילוג לתוכן