מסורה גדולה וקטנה
יש ספר מסורת המסורת של ר’ אליהו בחור, וכן יש ספר מבוא המסורה של ר’ יוסף קלמן.

כתב בספר חזון עובדיה (טו בשבט) בדיני הזכרת השם, שהלומד בתלמוד ומדרשי חז"ל ופגע בדרך לימודו בפסוקים שיש בהם אזכרות מצווה שיקרא ויזכיר שם השם ולא ישנה לומר "השם" ואפילו כשאינו פסוק שלם ואין להחמיר בזה.
אבל אזכרות שבמטבע הברכות ותפילות (שבגמרא) אסור לקראם כי אם בכינוי "השם" וגם ישנה לומר "אלוקינו" כי גם בהזכרת שמות אלו יש איסור אזכרת השם לבטלה.
ועיין למרן ראש הישיבה נר"ו בהקדמה להגדה איש מצליח שהביא ראיה נפלאה לזה ממנהג העולם שמצטטים חצאי פסוקים שחז"ל דורשים אותם בהגדה וכולם קוראים אותם בשם השם ממש. ע"ש. וכתב בשו"ת מבשרת ציון (או"ח סימן כג) שסליחות שירים ופיוטים שיש בהם אזכרות נוהגים לאומרם כהלכתם ולא בשינוי.