מה הדין לתושב חו״ל שחוגג את שלושת הרגלים בארץ הקודש לגבי יום שני של גלויות

בערב החג יש להכין נר נשמה בכדי להעביר מאש לאש לצורך “אוכל נפש” וכן להדלקת נרות שבת.
והמדליק בשמן ראוי מאד להכין גם הפתילות להדלקת נרות השבת.
– בטרם השקיעה תדליק בברכה נרות של יו”ט בלא ברכת שהחיינו (לספרדים).
– ביום שישי ערב שבת קודש בטרם השקיעה תדליק נרות שבת, אלא שכיון שלספרדים אין מברכין על תוספת אורה, לכן לכתחילה תברך ותדליק הנרות במקום שאינו דולק בו החשמל (כגון בחדר, ותהנה מהאור מספר דקות) ואח”כ רשאית להוציאם למקום שחפצה (קודם השקיעה).

אינו דומה לסיגריה, שהאיסור בסיגריה משום שאין ראויה לכלים והרי היא כאבן, ולכך כל שראויה לאחרים מותרת. אבל דבר שיש אוסרים משום שהוא אש שהיא דבר שאסור לטלטלו בשבת אף שראוי להשתמש בו כפלאטה, אין טעם להתיר כיון שיש מתירים. אלא אם רוצה לסמוך על המתירים.

אם זה אשכנזים, אינם מתענים ביום שלא אומרים בו תחנון. ואם זה ספרדים, יש להתענות, אך יכולים להתענות ולא להשלים, דהיינו שיתפללו ערבית מבעוד יום, ולא ישלימו התענית עד צאת הכוכבים.

לצערי איני מבין את המילה "לברקש", אם הכוונה ללוש את הסולת כדי שתהפוך לגרגירים – ברור שמותר. ואם הכוונה להעביר אח"כ את הגרגירים דרך נפה גסה – ג"כ מותר (ואין זה בכלל מרקד שאסור ביו"ט כמבואר בס' תקו'. לפי שכל המלאכות מלישה ואילך מותרות כמבואר במשנ"ב שם סק"ה) ואם הכוונה למשהו אחר – פרשו נא לי ואשמח לעזור.

היה ניפוי סמוך לטחינה והוא הניפוי העיקרי, ואחר זמן רב כשבאים לאפות היו מנפים שוב שמא נפל בו איזה לכלוך או אבק שהרי לא היה כמו היום שהקמח אטום בתוך שקית 

לא קוראים חק לישראל בחג ולא שמו"ת, אלא בשבת בבוקר לפני הסעודה, תקרא את הפסוקים של החק לישראל (מקרא אחד בלבד ובלי תרגום ובל נביאים וכתובים) ושל ליל שישי, ואח"ז  תחזור לקרוא שנים מקרא על הסדר.
ויש מקילין לקרוא כבר בליל שבת (ואז אין ענין לפני הסעדוה) אבל יותר טוב כנ"ל.

לדעת המתירים אם עשו תנאי מערב יו"ט שכאשר הזרם החשמלי יהיה מנותק יוכל להזיז את המתג, מותר מעיקר הדין להזיזו ביו"ט כשהשעון כבוי (עיין שו"ת יבי"א ח"ז חאו"ח סימן ל"זאות ט) 
אולם דעת מרן ראש הישיבה שליט"א להחמיר מאוד בהזזת המתג של השעון שבת בשבת ויו"ט (עיין בהקדמתו למשנ"ב איש מצליח ח"ג) ואין לגעת במתג של הקומקום כלל ועיקר

ברשותכם אסדר את הדברים
1. אסור בשבת וכן ביו"ט שלא לאכול עד חצות, משום שהוא כאילו צם בשבת ויו"ט (תענית שעות), ולכך אם אי אפשר לקיים סעודה קודם חצות יכול לעשות קידוש ולאכול מיני מזונות ואח"כ יקיים סעודת שחרית (ש"ע סימן רפ"ח ס"א מנוחת אהבה ח"א פ"ח א')
2. בשבת לכתחילה יש לקיים את הסעודה הבוקר (עם הלחם) עד חצות והוא דבר גדול ע"פ הזוהר (יתרו) הובא בכף החיים (סימן רע"ד ס"ק טו"ב) 
3. וביו"ט לענין לכתחילה לא העירו המקובלים שצריך דוקא שהסעודה עם הלחם תהא בבוקר וראה עוד בזה בכף החיים (סימן תרכ"ט סק"כ) 

חכמים תקנו מה לקרוא ביום הראשון, והם עצמם תיקנו מה לקרוא ביום השני בחו"ל, ואמרו לקרוא קריאה אחרת שגם קשורה לחג, וזה עדיף מאשר לקרוא אותה קריאה פעמים, וכן בשאר ימי חול המועד כל יום מחליפים קריאה אחרת משא"כ לגבי ליל הסדר והסימנים, לא נכון לוותר עליהם כיון שכבר עשו אותם אתמול 

אולי תעשה בשעון, שמערב יו"ט, ידליק בליל יו"ט שני, ותברך בלי שם ומלכות "ברוך אתה [ותכוין בלב] מלך העולם להדליק נר של יו"ט" ולהסביר לה שאם תדליק ממש הרי ביו"ט הרי זה אסור, ומצוה הבאה בעבירה היא.